שתקום האישה שלא מנקה לפני שמגיעים אורחים. לא מכירה דבר כזה. מדובר בגן חזק ביותר עם תאחיזה במין. למה פתאום נזכרתי בעובדה מטרידה זו, כי אני עכשיו לפני אירוח עם לינה! אירוע המחייב הכנות דקדקניות כדי שלא ירשמו כאן בושות. החדר עצמו צריך להיות נקי למשעי ללא כל סימנים לקרדית האבק וחברותיה. הכל צריך להיות מריח ומדוגם והמקלחת בכלל עוברת פסח. לפעמים זה תירוץ טוב האירוחים האלו כי זו סיבה לסדר ומעורבת גם פרידה מכל מיני אוצרות שסוחבים במשך שנים.
בדרך כלל הניקיון לפני בוא אורחים לזמן קצר מתמקד בעיקר בשירותים. לפני שרגל של אורח דורכת בבית השירותים עוברים מסדר המפקד. קצת אקונומיקה, מגבונים אנטי חיידקים על מושב האסלה, החלפת נייר הטואלט וכמובן מגבת ידיים חדשה. זה מינימום הכרחי שנראה לי שכולנו בלי יוצא מהכלל למדנו מהאימהות שלנו. אני מתקשה להאמין שהגן הזה קיים אצל המין הגברי. שיקום הגבר שבודק את מצב השירותים לפני שהחברים באים לראות איתו את חצי הגמר של אליפות אירופה. למען האמת זו דוגמה פחות טוב כי זה בגלל שלא משנה מה המצב לפני, מה שחשוב זה המצב אחרי... שיקום הגבר שמעביר סמרטוט במטבח אחרי שהוא עמל על הכנת כיבוד לחבורה שמגיעה. לא קורה, אולי במצבים מיוחדים במינם אבל כנראה נדיר ברמה של האפשרות שנבחרת ישראל תגיע לרבע הגמר באליפות אירופה.
מי לא חוותה את הבלגן ושיברו. נניח שאת ברגוע שותה קפה וקוראת הגיגים במאמצחיק והבית חרבו דרבו. הכיור גולש, הצעצועים מפוזרים בכל מקום, ערימות כביסה על הספה ובכל מקום, הכיריים ראו ימים נקיים יותר, הילדים משתוללים. אבל הלו מה קרה, מה לא מגיע לי להיות קצת ברגוע?? אבל אז פתאום הסתכלות מקרית על השעון מראה שתיכף מגיעים האורחים/ החברה/ השכנה מלמטה/ החמות ותוך שניה הבית הופך לזירת קרב. הילדים עפים לחדרים תוך צרחות של 'תאספו את הצעצועים, אני לא המשרתת שלכם'. הבית עובר מתיחת פנים מטורפת תוך 20 דקות כולל מקלחת ואיפור. המחמאות על הזוהר הצפוני העולה ממך ומהמרצפות נענה ב 'לזה את קוראת נקי? שטויות, זה בקטנה' כל זה תוך כדי ניסיון להחזיר את קצב הלב לנורמה ולשחק אותה נונשלנטית.
אני מוצאת את עצמי חושבת על זה כל פעם שאני מארחת גם אם זה בקטנה. אימא שלי יושבת לי על הכתף ומשדרת הוראות ממש כמו פעם. שום דבר לא חומק מעיניה. אני זוכרת את אימא שלי מארחת בכל מיני הזדמנויות אבל ההכנות הכי משמעותיות היו כשהגיע תורה לארח ביום שישי. כל שבוע זוג אחר אירח את החבורה למשחקי הקלפים (במילעיל) הקבועים שלהם. כבר מאמצע השבוע היא הייתה מכינה רשימות ומתכננת תכניות. ביום שישי עצמו ההכנות היו קדחתניות. הם היו נפגשים אחרי ארוחת ערב בערך בתשע כזה ולכן לא היה מדובר בארוחה אלא בתקרובת מוקפדת. ארוחת הערב שלנו הייתה מסתיימת מהר מהרגיל ואז כל אזור הסלון היה הופך לאזור מפורז שאסור לילדים להתקרב אליו. הכל היה זז, התווספו שולחנות קטנים ועוד כסאות ואזור לכיבוד והכל כולל השירותים היה נקי ומבריק. המסר היה 'סמוי' אבל מאוד ברור: תפנימי, כך מארחים.
אין לי ספק שאני סוחבת טראומות ילדות מההתנהגות האובססיבית שלה לכל מיני דברים. עזרה היא לא ביקשה, להיפך רק שנעוף לה מהמטבח- בול אני. כן אדוני הפסיכולוג הכל מאימא שלי היא האשמה. אז נכון שאין סיכוי שאני אגיע לקרסוליה בכל מה שנוגע לנקיונות ואני גם לא רוצה אבל השריטה של לנקות לפני שמגיעים אורחים יושבת לי טוב טוב במוח. וזה עוד בלי שהזכרנו את רייח האקונומיקה שגורם לי להנאה מרובה אבל על זה נדבר בפגישה הבאה....
יולי 2024