היום בבוקר היה ניסיון למרוד. כבר מספר ימים שאני חושבת לעצמי שדי, נמאס לי, אין לי חשק לכתוב. מה אני אכתוב שוב על המצב, על המשפחה, על המחשבות שלי, נראה לי שזהו. כשסיפרתי לשר החוץ על המרד הוא תמה מה קרה. הסברתיי לו שזה לא כזה פשוט כל שבוע להוציא קטע שיהיה אותנטי ויעביר אותי ואת מה שקורה סביבי ותוסיפו על זה את חוסר התגובה של הקוראים. מתגברת בי ההרגשה שאני כותבת בעצם לעצמי. לא נראה שיש לי יותר ממספר קוראים זעום ואם זה כך אז לא נורא שלא אכתוב כל שבוע. אז הודעתי כבל עם ושר החוץ שאני לא מפרסמת כלום השבוע. אבל למרות הכל כבר הייתה התחלה של כתיבה והסיפור נראה לי מעניין אז יאללה.
בשבוע שעבר היינו בנות דודתי ואנוכי במסעדה טובה, כבר די קבועה שלנו, נהנו עד מאוד אבל מצאנו נקודה לקטר עליה, בעצם שתים. הראשונה הקור המצמית ששרר במסעדה. אז נכון שאנחנו בקיץ אבל זו לא סיבה לקרר לטמפ' שאפילו הפינגוונים בקוטב היו מחפשים חימום. זה בכלל טרנד בארץ הקרור הזה לטמפ לא מובנות. כאילו מישהו החליט שאו שקופאים או שמתים מחום אין מצב ביניים. כמובן שלא הגענו ערוכות לקור הזה בפנים כאשר בחוץ באופן מפתיע היה ממש נעים. לא שבאנו עירומות להפך כולנו לבשנו מחלצות תואמות גיל ומזג האויר. לאחר שכולנו פה אחד הצטמררנו מקור ביקשנו בכל לשון של בקשה שינמיכו את הקור מתוך הבנה שאנחנו מבקשות שיעלו את הטמפ למעל האפס. אז ביקשנו. ל10 דק הרגשנו הקלה ואז שוב קפאנו ושוב ביקשנו וכך הלאה. חייבת לציין שזה מעכיר מצב רוח הצורך להסתובב עם מעיל צמוד גם בחודשי הקיץ. אנא חממו בבקשה את הקניונים, את החנויות, את המסעדות ובכלל. לא שאני מבקשת 40 מעלות גם 22 מעלות סביר לי בהחלט.
הנושא השני שקיטרנו עליו הוא רמת התאורה בשירותים שבמסעדה. הרגיש לי שאני נכנסית לחור שחור. תאורה עדינה עד נעלמה עם קירות שחורים ואריחים מכוערים. שילוב שאיזה מעצב מסעדות הגה ממוחו הקודח והחליט שהכל צריך להיות חשוך כדבעי. גם המסעדה הייתה חשוכה אבל לפחות היה ספוט מעלינו כדי שנראה מה אנחנו מזמינות ומה אוכלות, בשירותים גם זה לא היה. אפילו הלחצנים של הורדת המים היו שחורים. ואני שואלת למה? למה אין לי את הזכות לראות מה רמת הניקיון בשרותים, או האם הריצפה רטובה, שלא לדבר על איפה אני לוחצת והיכן לעזאזל נייר הטואלט. למה מרשים לאיזה פלצן שמתהדר בתואר מעצב להחליט החלטות כאלו מפגרות.
הפיגוע השירותי הזה הזכיר לי שכבר מזמן אני והחברה מקנדה הגינו במוחינו את רעיון דירוג מסעדות ובתי קפה לא רק לפי רמת האוכל המוגש בהם אלא גם לפי רמת השירותים שלהם. היום כל בר דעת ואצבע על המקלדת יכול לדרג את רמת האוכל של המסעדה ולכתוב על כל מנה תיאור מפוצץ. על המנה הראשונה המורכבת והמנה העיקרית המיוחדת שהזכירה לו את בית אימא והקינוח עם הטעמים שהתפוצצו לו בפה.אז בנוסף יהיה דירוג לחדרי השירותים. הדירוג יהיה מורכב משילוב של מספר פרמטרים וציון סופי. נדרג את רמת ניקיון (מטונף, מלוכלך סביר, שאריות על האסלה, כמעט נקי, נקי מאוד), ריח (מסריח למות, מסריח סביר, לא מסריח, מריח טוב), זמינות נייר הטואלט (על הריצפה, על המדף מאחורה, במתקן המיועד, כמה גלילים נוספים יש), תאורה (חשוך, בינוני, מואר), עיצוב כללי (מכוער, סטנדטי, מדהים) ועוד. בעלי המסעדות/בתי קפה יצטרכו להבין שכפי שאנחנו מעוניינים לקבל את האוכל ברמה המצדיקה את המחיר המופרז שאנחנו משלמים אז שגם השירותים יהיו בהתאם. לא יכולה לשכוח את בית הקפה שישבנו בו ונהנו עד מאוד מהאוכל אך אלוהים ישמור מה היה בשירותים, מפגע אמיתי. כמעט הקאתי את כל מה שאכלתי ואני מתהדרת בקיבת ברזל.
אז ניסיתי למרוד ולא הצליח לי, האצבעות דחפו אותי למקלדת ולהלן התוצאה.
יוני 2024