הכי לומדים מטעויות. יש טעויות שצרובות בעצמות. כמו אותה הפעם שהחתיך הכי שווה הזמין אותי לדייט. אז לא קראו לזה דייט. זה היה יותר "בא לך לקפוץ לחיפה מחר בערב?" אז קפצתי אייך לא. כשהגענו לתצפית ב "סטלה- מאריס" כבר שמתי לב שהוא לא ממש מצליח לחבר מילים למשפט אינטליגנטי. בעצם כול מה שהוא רצה זה לשזוף את עיניו וידיו בחלק העליון שלי והוא לא התכוון לחולצה.... אז הבנתי שעשיתי טעות. למדתי מהטעות, אבל היו עוד הרבה טעויות וככה למדתי להתלבש. עם בגדים קל לטעות, הם מושכים את העין נעימים למגע ואוצרים בתוכם הבטחה להשפעה על בנים, על הרגשה, על החיים. מה לעשות שזה לא פשוט לדעת להתלבש והלימוד היה כרוך בהרבה טעויות.
אימא שלי ידעה להתלבש. בצעירותה היא למדה תפירה ונחשבה למבינת ענין. היא דפקה הופעות עם השמלות הכי שבאופנה. טופפה על נעלי עקב דקיקות, טרחה על לק ואודם בקיצור חתיכה. אני לעומת זאת הייתי רזה להחריד ואהבתי כל מה שהיא שנאה. כבר הזכרתי את הפסיכולוג שאני לא הולכת אליו. אם הוא ישאל מהיכן שורשי חוסר ההסכמה, אני בטוחה שהמסקנה תהיה קשורה ליחסי אימא ובת.
אהבתי סנדלים תנכיים, מכנסי ג'ינס עם עדיפות לחצי סרבל של Lee, חולצות משובצות ושיער שלא החליט מה הוא רוצה להיות. כשהתחלתי לגדול על התלבושת הזו, חיפשתי את מה שאני אוהבת באמת ואז התחילו הטעויות. מרחב הקניות שלנו היה חיפה, בעיקר הדר ולעתים רחוקות תל אביב בעיקר רחוב נווה שאנן. רחוב הנעליים הדוחות אבל הזולות.
בגיל ההתבגרות מה שחשוב זה שכולם מתלבשים אותו הדבר, נטמעים בקבוצה. השוני לא בא בטוב אלא אם כן יש אמירה מאחורי השוני. לי לא הייתה אמירה, לפחות ככה חשבתי. רציתי להיות כמו כולם אבל מידי פעם הטעם שלי צץ וזו הייתה טעות. היה חורף כולם לבשו מעילי סטודנטים מהוהים עם כפתורי עץ מאורכים. גם אני רציתי אחד כזה. אז נסענו להדר והסתובבנו שעות בין החנויות. בחנות הכי יקרה ברחוב הרצל ראיתי אותו, את המעיל הכי שווה בעולם. מעיל סטודנטים במשבצות חום שחור, אחר, שונה ובולט. התאהבתי ועבדתי קשה לשכנע את אימא שלי לקנות אותו. חזרתי איתו באוטובוס עד הכפר וטעיתי. חוץ ממני אף אחד לא הבין ממה ההתלהבות. לבשתי אותו כל החורף וקיללתי בלב את הקניה המוזרה הזו. בטבעון האחיות ההונגריות פתחו חנות בגדים ואני הייתי חייבת לקנות שם משהו. אז בחרתי בגופיה עם דנטל מקדימה וכ"כ אהבתי אותה. לפעולה בנוער העובד שנסעתי איתה היא לא ממש התאימה. עוד טעות. היו עוד הרבה טעויות כמו תיק השכל השונה שקניתי, בגדי הים המוזרים, קפקפי יוליה שבעיקר עשו רעש.
ברבות השנים למדתי מהטעויות שאהבתי ויצרתי לעצמי תורה שלמה של אייך לבחור בגדים. קודם כל נוחות. הבגד חייב להיות נוח. עכשיו. בגדים אמנם מתרחבים אבל זה בלשון עתיד ואני רוצה ללבוש אותם עכשיו בהווה. אם צריך תיקון לא קונים. אם אני מתלבטת לא קונה. אין סיבה להוציא סכומי עתק על בגדים כי הכי כייף להחליף והרבה. לא תמיד מוצאים אז אין טעם להצטער כי הכי כייף לחפש. אני יכולה לבלות שעות בשוטטות בין חנויות ולא לקנות כלום. להסתכל, לבדוק מה מוצא חן בעיני ומה מתאים למה. לתכנן מה אני רוצה לקנות ולחפש עוד. בלי ששמתי לב הפכתי בדרך כל שהיא להיות אימא שלי.
אז נכון שהטעויות בבחירת בגדים הפכו למועטות ביותר אבל טעויות אחרות אני עדין עושה. עם בגדים יותר קל.
יוני, 2020