מאחר ואני מנויה בחדר כושר יוצא לי בין פעילות כזו או אחרת להסתכל על המתעמלים למניהם. אין ספק שמלבד שרירי הליבה אני שומרת על כשירות הראיה ומפתחת סיבולת לא רעה נוכח המראות הלא פשוטים שחולפים מול עיני.
באי חדר הכושר מתחלקים לכל מיני סוגים ומינים. כולם באים עם העילה לעשות כושר אבל הסיבה תלויה בגיל, במצב הגופני ובמאוויים שלא יתגשמו לעולם. לאור כל הנתונים האלו ובנוסף לשנים של הסתכלות הגעתי למספר תובנות.
הנוער, הכוונה לבנים, מגיעים עם בגדי ספורט סטנדרטיים, נעלי התעמלות הרוסות, טלפון חובה ביד וסירחון שמלווה אותם כעננה בילתי חדירה. הם מגיעים בקבוצות, עובדים בעיקר על שרירי הידיים ולא מפסיקים לדבר. המילה הכי שימושית היא 'אחי'. שומע אחי, אל תשאל אחי, תחזיק לי אחי וכן הלאה. הקבוצה השניה היא הגברים היותר מבוגרים. הם מגיעים לבד. רובם לבושים בחולצה קרועה מהצבא והכרס משתפלת להם מעל מכנסים קצרים ומהוהים. דווקא בנעלי ההתעמלות הם משקיעים, הכי טרנדיות, אבל הגרביים, אוי אלוהים. בד"כ גרביים שחורות של זקנים או כאלו שהיו פעם לבנות המגיעות עד אמצע הרגל. בקבוצת הגיל הזו יש מידי פעם גם מקצוענים שרצים או מדוושים ומגיעים לחד"כ עתירי ידע ומקצוענות. הם מגיעים לבושים במיטב בגדי הספורט, מדוגמים מלמעלה עד למטה (כולל הגרביים) ויש להם במה להתגאות אבל הם מעטים.
בקבוצת הנשים יש את הקבועות, ה"ספורטאיות". הן לבושות בבגדים נוחים בדרך כלל טיץ, חולצה מנדפת זיעה ונעלים וגרביים תואמים. הן לא שמות על אף אחד, העיקר שיהיה להן נוח. באות עובדות והולכות. יש את הילדות שמגיעות משתי סיבות. או שהן ספורטאיות שצריכות חיזוק שרירים או שהן בדיאטה. הן מגיעות בזוגות, עם פלאפון צמוד ועובדות הכי ברצינות מכולם. יש אחרות בכל מיני גילים שמגיעות כנראה, כדי לגרום לשאר הנשים להתעצבן. באחת כזו נתקלתי השבוע. ישבתי ונשמתי על אחד המכשירים עוטה לגופי בגדים סבירים מינוס. השיער שלי היה פרוע, הפנים היו אדומות, הזעתי בכל מיני אזורים בגוף ושתיתי מים מבקבוק של מים מינרלים סטנדרטי. ואז היא הופיעה. כולם הסתובבו (אני, הזקן שנאנח לצידי ועוד כמה צעירים...). היא לבשה טייץ ירוק שהגיעה לה עד מעל הפופיק. אפשר היה לראות את סימני החוטיני בחלק האחורי של גופה. בחלק העליון היא עטתה טופ בצבע לבן. השיער שלה היה ארוך ואסוף בקוקו נון שלאנטי. היא הייתה מאופרת קלות והחזיקה בידה בקבוק מיוחד ששומר על המים קרים ואופנתיים. בקיצור מושלמת. למרות שהיא עבדה ברצינות על המכשירים לא נראה היה שהיא מזיעה או מתאמצת.
חייבת להגיד שלא הורדתי ממנה את העיניים. בחנתי אותה מלמעלה למטה וחוזר חלילה. ניסיתי להבין את התופעה ולברר עם עצמי למה אני לא מרוצה, מה גורם לי להרגשת התרעומת שאני חשה כלפיה. לאחר חשיבה עמוקה הבנתי שמדובר בקנאה. כן פשוט קנאה. לא פשוט להודות שאני מקנאה. כן אני אנושית ואין סיבה שאם אני סובלת ונראית פח שמישהי אחרת תהנה ותיראה טוב. חייב להיות סדר בעולם!
כשהתחלתי לפקוד את חדר הכושר רכשתי קצת "מדים" מדוגמים. מהר מאוד הגעתי למסקנה שטייץ זה לא בשבילי מחמת גרד בילתי פוסק. על טופ בלבד אין מה לדבר כי לבטן שלי אסור להיראות בציבור. יש דברים שעדיף לשמור בחושך. מכאן המסקנה שהחולצה צריכה להיות גדולה וארוכה והמכנסיים לא צמודות ובעלי יכולת לנדף הרבה זיעה. הנעליים חייבות להיות יקרות ומדוגמות, עם גרביים כנדרש. השיער שלי תמיד נראה פרוע ולאסוף אותו לא ממש אפשרי מפאת קוצרו וחוסר ההתאמה לפנים חסרות האיפור ובעלות הקמטים והזיעה עקב המאמץ והשעמום.
לאחר שהדופק נרגע מהדוגמנית שמתי לב שהשיעור נגמר. היא העבירה לי כמעט שעה שלמה של עינויים בסבבה לגמרי. כל מה שנותר לי זה לברר מתי היא מגיעה בפעם הבאה.
יולי 2023