השבוע לא הייתי בארץ. נסעתי מטעם העבודה לתערוכת ציוד רפואי. על פניו נסיעה סטנדרטית. כבר הייתי בתערוכה הזו ואני מכירה את סדר היום והמשימות. ארזתי נעלים נוחות כי הולכים כמות לא הגיונית של צעדים וחולצות ומכנסיים מופחתי גיהוץ כי צריך להיות ייצוגיים ובהתאם. בכל זאת מייצגים את מקום העבודה. אחרי שלוש שנים חזרנו וראו זה פלא הרבה דברים לא השתנו. כל נחיתה בגרמניה גורמת לי להרגשה מוזרה. מצד אחד מדובר במדינה מודרנית עם כל מה שתיירת כמוני אוהבת. נופים, ירוק, חנויות ואוכל. מצד שני מדובר בגרמניה. השפה עושה לי רע, האנשים המאוד מאוד מנומסים חשודים בעיני עד מאוד והרכבות, זה בכלל עושה לי צמרמורת. בפעמים הקודמות שהיינו בתערוכה השתמשנו בשירותי הרכבות הגרמניים. לא משהו. הם כבר לא כ"כ יעילים כמו פעם. זמנים זה לא זמנים, משנים מיקום ברציפים כל הזמן והדוחק די מחריד. השילוב של גרמניה, רכבת וצפיפות מיד מעלה בי הרגשה שתכף מגיעים לטרבלינקה. זה בעצמות ההרגשה הזו, כמה שלא זול בdm עדין מדובר במשקעים שקשה להתנתק מהם. הפעם נחסך מאיתנו הצורך ליסוע ברכבות וזה בהחלט שידרג את הנסיעה.
בערבים עם רגליים דואבות התיישבנו במסעדות מקומיות. המלצרים רובם מבוגרים. מחשבים עם עט ונייר את חשבון. מסמנים על התחתית של הבירה כמה כוסות שתינו. למרות החום הבילתי נסבל בפנים הם לבושים עם עניבה וסוודר. רצים ממקום ומקום ונוזפים בנו שלא נפריע. חוויה מוזרה. הבירות נמזגות אחת אחרי השניה, האוכל טעים בחלקו, אבל החברה הייתה טובה. זה מה שהכי חשוב. חבורה של ישראלים חדורי מטרה שטווים קשרים, אוספים כרטיסי ביקור ומחפשים ציוד איכותי וחדשני. החושך יורד ממש מוקדם וקלן של החושך שונה במקלן של היום. כמות ההומלסים ברחובות מדהימה. לכל אחד מהם יש כלב או שניים שמוחזקים צמוד צמוד ומסתכלים בעיניים עצובות. בערב במקומות מוגנים הם פורסים שק שינה ליד כמה בקבוקי אלכוהול ונרדמים שנת שיכורים. בבוקר רואים אותם אוספים את שקי השינה ומשפרים מיקום.
מזג האוויר היה נחמד אלינו הפעם. בקושי ירד גשם והיה בהחלט נסבל. הבעיה היא שהגרמנים לא שמעו על משבר האנרגיה שכולם הזהירו אותנו מפניו. הטמפ' בכל מקום מעל 30 מעלות. אפשר להסתפק בחולצה קצרה ולעיתים אפילו גופיה. החום המעיק הזה הבריח אותי מכל מקום. יוצאים מהאולמות בתערוכה כדי לנשום אוויר צח, יש הרגשה שנשרפים... בכל זאת גרמניה. חזרתי הבייתה מאושרת בחלקי. היה מעניין בתערוכה ואפילו חשוב. מעבר לכך הצלחתי להיכנס לקצת חנויות אבל לא התרשמתי יתר על המידה. המחירים לא יותר זולים, אולי חוץ מהמילקי ומפריימרק (חוץ מלילדים ממש קטנים לא שווה להיכנס לשם). הירוק והשלכת נהדרים אבל לא השתכנעתי. מזג האוויר בארץ בהחלט נסבל, אולי חוץ מאמצע אוגוסט אבל גם לזה כבר התרגלתי. רחובות תל אביב אהובים עלי בהרבה ובאילת יותר זול (בדוק!) אפילו האנשים בארץ עדיפים למרות כל מטילי האימה שעוד מעט הכל ישתנה, אני נשארת בארץ!!!
נובמבר 2022