חג שבועות הוא חג חשוב כי הוא השני בשלושת הרגלים, מה שאולי מסביר למה יש לו כל כך הרבה שמות. חג מתן תורה, חג הביכורים, חג הקציר, ועוד שם שבילדותי היה משמעותי – חג המים. ההסבר לשם הזה נעוץ כנראה מההקבלה המקראית בין התורה למים ומסמל גם את הקשר בין האדם לאדמה ואת החיבור לטבע. מכל ההסברים האלו מה שאני זוכרת זה בעיקר את מלחמות המים שערכנו בתנועה. היינו נערכים הרבה זמן לפני עם דליים ושקיות ונלחמנו בעיקר עם השיכבה מעל. מה הפלא, שם היו כל החתיכים. מזל שהיינו לבושות בחולצות תנועה. רוב הזמן. מדובר לדעתי במלחמה היחידה שאפשר להגדיר כמהנה. אף אחד לא היה מודאג אז שישראל מתייבשת והמים זרמו עד בלי די.
חלוקת האחריות על המים בביתנו מאוד ברורה. אני אחראית על השקיית פנים הבית שזה אומר בעיקר בזמן הניקיונות. שר החוץ אחראי על השקיית החצר שזה אומר בעיקר בכל מה שקשור בניקיונות הגינה שהיא הממלכה האהובה עליו. הוא האחראי, המחליט, המטפל והעוקר בכל מה שקשור בשארית הפליטה של הגינה. יש לו דעות מוצקות וברורות אייך צריך לטפל בצמחים סוררים ובכל עלה שנופל לקרקע. לצורך תחזוקה שוטפת הוא מפעיל את מפוחו חדשות לבקרים ובודק את עמידות הגינה וצמחיה. בסיום ניקיונות החצר הוא פותח את הטפטפות ובמקביל מסתובב בחצר עם צינור מטפטף ביד לצורך השלמת השקיה, כל זה עם הבעת אושר עלאי על פרצופו.
השבוע כחלק מהכנת הגינה לחג השבועות (אורחים וכו...) ובאופן חד פעמי הוא ביקש ממני לפתוח את הברז של צינור הגינה ולהשקות אזור מסוים. לאחר שוידאתי שהוא מבין שזו חריגה מסמכות ושאני מקבלת עלי משימה שאינה כתובה בהגדרת התפקיד שלי ושאני מתריעה שזה לא יחזור על עצמו, ניגשתי בהבעת מיאוס לברז לבצע את המשימה. בהגיעי לאזור הבטתי למקום שבו עמד הברז והבנתי שיש בעיה או בשפת הנוכרים Huston we have a problem . מה שאמור היה להיות משימה פשוטה של סיבוב הברז התגלה כמבוך לא הגיוני או ליתר דיוק מפלצת ברזים וצינורות. לפני מספר חודשים הייתה נזילה באזור הברז ושר החוץ ניסה לפתור את הבעה באופן עצמאי. במשך שעות הוא עמד, שכב, ישב וקילל בתוך בור קטן שהוא חפר מכוסה במים ובבוץ על מנת למצוא את שורש הנזילה ולתקנה. לאחר שנגמרו לו הקללות והאזיקונים הוא החליט להתייעץ עם אינסטלטור מומחה. גם הנ"ל עבד שעות לא מעטות, או ליתר דיוק הרבה שעות במשך מספר ביקורים ויחד עם בעל הבית הם פתרו את הבעיה. לא ממש התעמקתי בארוע ודי נמנעתי מלהתקרב לאזור האסון אבל עכשיו הבנתי שאני עומדת מול יצירה שרק אלוהים יודע אייך מוציאים ממנה מים. מסתבר שבחורינו הטובים יצרו באזור מבוך. לצינור אחד שיוצא מהאדמה הצטרפו מספר צינורות עם סגירות ופתיחות לכיוונים שונים שלא מביישים את הכור האטומי בבחמוט. מאחר ואני לא מאלו שפוחדות מאתגרים בחנתי את האזור במבט מהורהר. ניסיתי להבין מה מוביל למה, פתחתי סגרתי, כלום. מידי פעם היה נראה שמצאתי פתרון לבעיה הסבוכה הזו והגיע איזה זרזיף מים לקצה הצינור, אבל מסיבה כל שהיא הזרם גווע לו לאיטו. ניסיתי לחשוב על פתרונות יצירתיים והייתי נחושה לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר. פניתי מיד לצד השני של החצר לברז ב'. שומו שמים והאזיני ארץ משם לא תגיע הישועה כי התברר לי שבאותה תיקוניאדה הוא המסכן נותק ממקורותיו והוא נותר יבש וחסר תועלת.
כיאה לעקשנית שכמוני לאחר מספר שניות ארוכות שלא לומר דקה או שתיים החלטתי שאין לי כל חשק או עניין בפתרון הבעיה ושלא מתאים לי חגיגת האין מים הזו. הודעתי לשר החוץ שעד שהוא לא מחזיר את התסבוכת הזו למצב של ברז אחד שישקול שוב את בקשותיו המופרזות.
מאי 2023