יום חופש באמצע השבוע הוא סיבה למסיבה ולראיה כמות הכסף שעמישראל הוציא ביום הבחירות שהתקיים השבוע. מאחר וכך גם אני ניצלתי את היום הזה עד דק, כולל מילוי חובתי הדמוקרטית לבחור. כל היום זמזמתי את השיר של מאור כהן 'לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר' כי היה לי ברור שהוא קשור לבחירות. מאחר ואני בחורה מתעניינת גיגלתי קצת על השיר ולהפתעתי ככל הנראה לא מדובר בבחירות דמוקרטיות אלא בבחירות של הקדוש ברוך הוא. אותם אלו שמפרשים את המילים הלא מובנות של השיר טוענים בתוקף שמדובר בבחירה של השם ישתבח בסופ"ש כיום המנוחה הקדושה. מאחר ולא נראה לי שמאור כהן התחזק בתקופה שהוא כתב את השיר אלא יותר התחזק בדברים אחרים רשמתי לי את המידע הלא חשוב הזה בפינה במוחי ונאנחתי ביידיש 'אוט גאזוקט' ובתרגום 'אז אומרים'.
התובנות החדשות בנוגע לשיר לא מנעו ממני לעשות ביום הזה ובכלל בחיים בחירות רבות. פעם הייתי פעילה ביותר בכל הקשור לפעילות ציבורית. הכל היה לי חשוב והדרך להשפיע היא להיות מעורבת. ממש מזמן כשרק הקמנו את הישוב הייתי חברה בקבוצה שרצה לראשות הועד. חילקנו ברושורים, עברנו בין הבתים להסביר את מצענו ואפילו זכינו. אבל אז כמו בפוליטיקה בתרגיל מבריק שתי הקבוצות המפסידות עשו יד אחת וגנבו לנו את ראשות הועד. החזקתי מעמד מעט מאוד כחברת ועד וברגע שהיה עוד תרגיל מהסגנון הזה עזבתי את הפוליטיקה והתרכזתי בוועדת נוער. שם הרגשתי משמעותית ובעזרת החברות היקרות בוועדה הובלנו תהליכים, השפענו ונהנו מכל רגע.
הילדים עברו את שלב הנוער ואני עזבתי את הפעילות הציבורית וכיום כדברי המשורר הלאומי 'עושה לביתי'. מאחר וכך בהגיע יום הבוחר השבוע החלטתי שזה הולך להיות יום כייף רגוע ונהנתני. מיד לאחר שהטלפון זעק 'קומי' בשעה חמש בבוקר כהרגלו בקודש (למי יש כוח לשנות את הקבוע) המשכתי לישון עד מאוחר ואז עברתי לשלב האוכל. נפגשנו עם חברים בבית קפה מעולה ואכלנו את עצמנו לדעת. משם עברתי למשימה חשובה מאין כמוה. החלפת מתנה שקיבלתי מהעבודה. הכי כייף לקבל מתנות מהעבודה ועוד יותר להחליף אותן. לפעמים ממש כמו בפרק של 'חברים' עדיף לקבל ישר את פתק ההחלפה, זה חוסך זמן... במקרה דנן היה ברור שאחליף את המתנה ואף ניסיתי פעם אחת ולא היה למה אז ביום הבחירות שבא עלינו לטובה שמתי את פעמי לקניון אחר לנסות את מזלי. מסתבר שהמזל שיחק לי לידיים כי במעבר בין החנויות ערך המתנה עלה בכמעט 100 ₪ (למוכרת בחנות הפתרונים) ואני גם החלפתי וגם הרווחתי.
לאחר שנהניתי ממחצית היום שמתי פעמי לקלפי על מנת לבצע את חובתי הדמוקרטית ומיד חזרתי אחורה בזמן. הקלפיות מוקמו בבית הספר היסודי בו למדו ילדי. הציורים על הקירות לא השתנו, הכיסאות לא גדלו ונימת הקול של המורות ממש מרחפת באוויר. הקלפי לה שובצתי הייתה כמובן הכי עמוסה והתור לא זז. פגשתי מספר מכרים מהישוב והעברנו בינינו מילות נימוסין והערות על התור המתארך. מאחורי הפרגוד הייתי צריכה להפעיל חשיבה רבה כי היו לי שלושה פתקים לבחור ולהכניס למעטפה על פי התאמת צבעים. בשלב הזה של היום כבר הייתי צריכה להתרכז ולשים לב טוב טוב לבחירה הנכונה. תוך כדי הבחירה המסובכת נשמעו רעמים רבי עוצמה ונראה היה שתיכף יתחיל גשם ואכן כך היה ובדרך חזרה למכונית נרטבתי כדבעי.
משצלחתי את המשימה נותרו ממש מעט מטלות שרשמתי לעצמי כמו להחליף מצעים ולכבסם ולסדר את הארונות, אבל אז התגנבה לפייסבוקי הודעה על מכירת חיסול של החנות האהובה עלי. לא התעצלתי ושמתי פעמי לשם. היה קצת מאכזב כי בנות ישראל העירניות כבר רכשו שם את רוב הסחורה אבל יצאתי משם עם זוג מכנסים וכפי שאומרים גם זה לטובה. בסוף היום ביושבי מרוחה ורצוצה על הספה הרגשתי סיפוק מהיום המהנה שעברתי. הבחירות שלי ביום הזה הוכיחו את עצמן.
מרץ 2024