השבוע הסתפרתי. הספר לא הבין למה באתי אבל זרם איתי. התירוץ שלי הפעם היה שהשיער גדל בחודש האחרון והוא לא מסתדר לי ולכן צריך לקצץ. התספורת לא השתנתה רק האורך וגם הוא מראש לא היה כזה ארוך. יש לי קטע כזה עם השערות שלי, הן מאתגרות ביותר. עוד כשהייתי ילדה לא אני ולא השיער שלי ידענו לאן אנחנו הולכים. בדרך כלל הלכנו לכיוונים שונים על כל המשתמע מכך. שיער אצל אישה זה כמו מפעל הפיס. יש שזוכות ויש שלא. אני לא זכיתי. השיער שלי נע בין מתולתל לחסר צורה. לא ממש יודע מה הוא. בתור ילדה כאשר כל הילדות סביבי התגאו בשיער הארוך והיפה שלהן, או בצמות/קוקו, אני הסתפקתי בשיער קצוץ.
אמא שלי לא ממש ידעה אייך להתייחס לשיער המוזר שלי. היא ניסתה בדרכים שהיו אז וזה אומר מסרק. לא עבד. בכי, צעקות, עצבים והפתרון האולטימטיבי: תספורת קצוצה. אח כמה קינאתי בילדות עם השיער החלק. הן יכלו לעשות מה שהן רוצות והשיער תמיד חזר לצורתו המקורית. אצלי אם הלכתי עם קוקו השיער קיבל את הצורה שלו. אם שמתי קסדה על הראש כשרכבתי לעבר השקיעה עם איזה חתיך מזדמן תמיד חששתי אייך הוא יראה, השיער, כשאסיר אותה. בד"כ לא משהו. אז אם לא חלק לגמרי מה רע בתלתלים סוררים וחזקים ששום דבר לא משנה להם והם תמיד נשארים אותו הדבר. לא כמו התלתלים שלי שתלויים בעזרים חיצוניים בצורת מוס וג'ל. אין צדק בעולם.
ככל שהשנים עברו המצב רק הסתבך. הספרים שעברו לי על הראש היו רבים כחול אשר על שפת הים. פקדתי כמעט כל ספר/ית שהחברות נשאו דברים בשבחם. היו מקרים שהגעתי לאמצע תל אביב לספר ששמעו יצא למרחקים ויצאתי עם תספורת שרק אלוהים יודע למה התכוון המשורר. אחרים ניסו לקשר בין התספורת לתכשירים שהם רקחו במו ידם ושעבדו נהדר במספרה אבל לא ממש בבית. בכסף שהוצאתי על כל הניסיונות האלו יכולתי לקנות דירה בתל אביב. לצערי דירה לא קניתי אבל אני ממשיכה להוציא כסף ולחפש את האור שבקצה המנהרה. אפילו מקנדה חזרתי עם ג'ל חדש. היה משברון קטן כשהג'ל הישראלי לא עבר את הבידוק בטיסת פנים, אז הייתי חייבת למצוא מוצר חדש. מעולה!! במהלך השנים שיניתי תסרוקות לפי השינויים במצב רוחי. היו שנים של שיער מתולתל כימי. בעזרת תכשירים לא פשוטים השערות היו מסתלסלות ללא הכר ואני הייתי מאושרת. הקרקפת פחות. היו תקופות של שיער קצר ואחרות שפשוט גידלתי את שערי ואספתי אותו טוב טוב בצמה סינית. שלא יזוז ושלא יפריע. פעם בכמה שנים הייתי מקצצת וחוזרת לתספורת של ימי ילדותי אבל זה לא החזיק הרבה זמן.
מתי שהוא הבנתי שיש לי שיער מיוחד (עדיף מאשר משונה) והתפייסתי איתו. אני מתחזקת את תלתלי הקלושים במשחות וקרמים ונהנית להסתפר ולשנות. בשנים האחרונות התספורת די קבועה, צד אחד מתולתל וצד אחד קצר. שיהיה מעניין. גם בתספורת הנוכחית אני נהנית להתעלל ולקצץ יותר מאשר נדרש. בכל זאת התרגלתי לשנות.
אז השבוע לאחר שעבר קצת יותר מחודש מהתספורת האחרונה פקדתי שוב את המספרה. ההנחיה הפעם הייתה לשם שינוי - תקצץ. הוא קיצץ, במידה. לאחר כל תספורת כזו אני מגיעה הביתה, מתקלחת וחופפת כי כולי מתגרדת מהשאריות ומתחילה לבקר את התוצאה. קצר מיד? מוצלח? מה בער לי? האם זה יצא כמו שחשבתי? הפעם התאכזבתי לטובה ואני מרוצה. גם שר החוץ החליט שהצליח לי הפעם. לא שיש לו יותר מידי ברירה, בכל זאת הוא קהל שבוי. בעבודה מתי מעט שמו לב שהסתפרתי. השינוי לא היה כזה חד וברור. אולי בפעם הבאה אני אתפרע והשינוי יהיה ממשי? ואולי לא? או שמא אוסיף עגיל? יש לי עוד חודש לחשוב ולתכנן.
יולי 2022