חזרתי מחו"ל עם וירוס אירופאי חסר נימוסין. סוג של צינון/שפעת/קורונה שלא ענה על ההגדרות של המטוש. שלילי למי שמתעניין. המעברים בין חום לקור וחשיפה לכל כך הרבה אנשים בחללים סגורים כנראה עשתה את שלה. הגעתי משדה התעופה הביתה ומיד (לאחר פירוק המזוודה ובדיקת כשירות הבית) למיטה. לאחר 24 שעות התעוררתי וחזרתי לחיים עם שאריות. אף סתום, נזלת, שיעול, חולשה, שפתיים יבשות בקיצור שבר כלי. שותה תה עם לימון וג'ינגר ועוד כל מיני עשבים מבחינת לא יועיל לא יזיק. כל פעם שאני חולה יש בי את הצורך להצטנף במיטה ולחכות למשלוחי המנות שיגיעו למיטה. כך הורגלתי משחר נעורי. הייתי ילדה חולנית כך קראו לזה ונשארתי הרבה בבית. אהבתי להישאר בבית עם כל המבוגרים. סבתא ממה, אמא ואפילו אבא שתמיד היה באזור, נכנס ויוצא לפי העבודה ומזג האוויר. במשך כל היום הם רק הסתובבו סביבי ובדקו אם אני נושמת ומה אני רוצה לאכול. עובדה ידועה היא שאוכל מבריא. אחרת אין סיבה לכמיהה של כל אם עבריה שלא לדבר על כל השאר במשפחה להאבסת החולים.
אותי האכילו באוכל פולני למהדרין. מרק עוף נמצא במקום הראשון. לא סתם מכנים אותו הפניצילין היהודי. בכל סרט רומנטי כשהבחורה חולה מישהו מביא לה מרק עוף טו גו. מסכנה אין מי שיכין לה את הצהוב המהביל הזה. אני מאלו שגם אם לא רצו היה. בהתחלה המרק של אמא שלי היה יותר לבן מצהוב. היא ניקתה הכל ולא ממש תיבלה. עם השנים הצבע השתנה לצהוב עם טיפות שומן עגלגלות מפוזרות למעלה. כמות אבקת מרק העוף ירדה, רמת החוואיג' עלתה וכך גם כמות הירוקים. העוף עדין לבנבן וחיוור שלא כמו באיטליה או צרפת שם הוא בצבע צהוב עז, מלא בריאות. הכי אני אוהבת באירופה את הסט המוכן למרק. קצת פטרוזיליה ושמיר, סלרי שטוף, שורשים, גזר קישוא הכל מוכן רק צריך לבשל. לא היה יום שישי בלי מרק עוף. מרקים אחרים כמו גריסים או עדשים הוכנו באמצע השבוע. אחרי המרק, הגיע תור הלחם שחור עם חמאה ותוספות כמו לקרדה או סרדינים או סתם עגבנייה. מיד אחריהם מגיע תורו של פרי ההדר שהיה מוגש ללא שאלה. לדעת אימא שלי והרבה מומחים נוספים אין כמו ויטמין סי למגר מחלות. היא הייתה מקלפת תפוזים או קלמנטינות ושמה בצלחת לידי. בדרך כלל זה עבד, אכלתי הכל. אם עדין לא ממש החלמתי היו עוברים למוצא האחרון -אמבטיית שמש. מקלחת חמה, החלפת פיג'מה והעברה לחצר. בוחרים את הנקודה הכי חמה, מושיבים אותי שם עטופה בשלל סוודרים ושמיכות ומשאירים את החולה לקבל קצת שמש. בינתיים בבית החדר היה עובר פסח. ניקוי טרמינלי למביני דבר. פותחים חלונות, מנקים, מקרצפים, מחליפים סדינים ומגרשים כל מיקרוב שהיה באזור. אחרי המהלך הזה כל מה שנותר לי זה להבריא.
אני הייתי אמא יותר קשוחה. מרגישים לא טוב? רוצים להישאר? בבקשה, הבית לרשותכם, אני הולכת לעבודה. שם יש ילדים שבאמת חולים, הסברתי להם בפולניות מהולה בזדון. למזלי הילדים לא ניצלו את טוב ליבי הרב והעדיפו ללכת לבית הספר. ידעתי שאם אני אהיה יותר מידי נחמדה ומכילה זה יהיה הסוף שלי ושל הלימודים. הם רק חיכו להבריז ולא ללמוד. לשמחתי הם גם לא היו יותר מידי חולים טפו טפו
אצלנו בבית אין מרק עוף באופן קבוע אבל כאשר אני קצת חולה א מיד מתעורר הרצון לפניצילין הזה. ביום שישי הגעתי הביתה מלווה בעננת וירוסים. שר החוץ פיתה את חוסר תאבוני ומצבי הרעוע בצירוף המילים 'מרק עוף'. הוא היה טעים להחריד עם אטריות בייצים שמנמנות וצהובות. אכלתי לי לאיטי במיטה ונהנתי מכל לגימה ולגימה. כאשר החוץ נדבק ממני עוד היו שאריות של המרק שהוא הכין, למזלו. אנחנו כבר אחרי הוירוס והיום בתפריט מרק עגבניות.
נובמבר 2022