השבוע חגגתי גם יומולדת. למה גם? כי ברוב טימטומי לפני ארבעים שנה הסכמתי להתחתן שלושה ימים לפני יום ההולדת שלי. כן יש דברים שצריך לעבור על הבשר אחרת לא לומדים. אסור לערבב שמחה בששון וכדברי ההוגה הידועה "ביג מיסטייק, יוג!!". לא מובן לי מדוע בכלל הסכמתי לחתונה באוגוסט. מילא שזה החודש שבו נולדתי הרי זה לא היה תלוי בי אבל למה לסבול פעמיים. להגנתי אציין שאז כשהינו צעירים לא סבלנו מהחום כמו היום והקיץ היה יחסית קל אבל למה בכזו צמידות. לאלוהים הפתרונים. לא זוכרת שהייתה סיבה מיוחדת שבחרנו דוקא את אוגוסט כתאריך יעד. אולי בגלל שזה היה החודש חופש היחידי שלי מהלימודים, הרי לא התחתנו באולם ועל מגרש הכדור סל במושב לא היו יותר מידי קופצים.
השילוב הזה של שני אירועים יחד הוא פתרון שאנחנו (כולם גם אתם!) נוהגים לאמץ כדי להפחית אירועים אבל מתוך רצון לקבץ יוצרים מגה ארוע מבחינה ריגשית. מהר מאוד כשחלפה עברה לה ההתרגשות הבנתי שמדובר במקבץ אירועים לא הגיוני ולא תקין. אין שתי חגיגות, יש רק אחת (רק אם אני מתעקשת) וגם היא מבחינת יותר יום זיכרון (חתונה וכו) מאשר מסיבה (יומולדת וכו). למי יש כוח לחגוג פעמיים ולברך פעמיים כשיש שלושה ימי הבדל. עם השנים סיגלתי לעצמי הרגל לחגיגה אישית וגם השנה לקחתי יום חופש בתאריך המוסיף לי שנים. הפעם, מאחר ולא מדובר בתאריך עגול (מי החליט שרק בתאריך עם אפס עורכים מגה חגיגה?) חגגתי בזעיר אנפין עם שר החוץ (גרציא – מסעדה שווה, מומלץ) והיום כולם יגיעו ונחגוג את הארוע המכונן.
באם אפשר להשיא עצה למישהם אז שימו לב ואל תחברו ארועים, זה לא רעיון טוב כל כך. קחו למשל ימי הולדת של הילדים. זו ממש טעות לחבר חיבורים. לא שאני איזה מתחסדת שמדברת על ההבנה לצרכי הילד והכיבוד של העצמיות של כל אחד ואחד, הלו תרגיעו אני מדברת על השנים שאחר כך. הרי הכי כייף לחבר ולחסוך גם נפשית וגם כלכלית אבל כשהם מגיעים לגיל מסוים הטענות מתחילות לצוץ. את זוכרת כשהייתי בן/בת חמש וחגגת לי ולבת של השכנה ביחד, אז שתדעי שזה לא היה כייף. וגם שתדעי שזה פגע בי ולא קיבלתי מספיק מתנות ועוד ועוד בפולניות מדוברת. לכן אם שכל בקודקודכן אל תחברו. ערכו משהו קטן וממוקד. לא צריך ליצן או סוחט כסף אחר, מספיקה עוגת שוקולד והרבה מוצרים עתירי סוכר, הם כבר יעשו את העבודה.
יש לנו נטיה לחבר ולזווג זיווגים ולעיתים מסיבות אנוכיות לגמרי צריך להימנע מכך. אני נולדתי באוגוסט שהוא כפי שידוע לכולם בעיצומו של החופש הגדול. עקב כך לא היתה לי מסיבת יומולדת מסודרת. כולם היו אי שם בבתים שלהם, טלפונים היו בגדר 'מחכים בתור שיגיע' ולרוב לא היו בכלל. להזמין את כולם היה כמעט בילתי אפשרי. בסוף השנה היו חוגגים לכל המסכנים שנולדו בקיץ יומולדת אחת לכולם ביחד. דיכאון אמיתי. חודשיים לפני חגגו לי יומולדת וביום עצמו יוק. הורי שהונהגו ביד רמה על ידי אימי לא חגגו ימי הולדת. אמרו מזל טוב ובזה הסתימה החגיגה. יתכן שהיה משהו אולי עוגה כושית עם כמה סוכריות מעל. אני שזוכרת הכל לא זוכרת אף יומולדת מלבד מסיבה אחת שחגגו לי כשעברנו דירה מטבעון לכפר חסידים. גם כאן היו זיווגים. גם יומולדת וגם מסיבת פרידה ובטח להורים שלי זו גם היתה מסיבת פרידה מהשכנים והחברים. בכל זאת הם עברו מעבר להרי החושך, 10 קמ' צפונה. את הבת מיצווה אני גם זוכרת וכל שאר ימי ההולדת החלו להחגג רק כשגדלתי ואני יזמתי או באירועים עגולים בהם שר החוץ "מפתיע". אז השבוע חגגתי 63 שנים תאריך כבד משקל עם תובנות ומחשבות והחלטות והבטחות וציפיות וגם מסיבות.
אוגוסט 2024