כשחשבתי על השבוע שעבר היה נדמה לי שמדובר בסתם שבוע ללא אירועים מיוחדים שעבר במהירות הבזק. ניסיתי לשחזר והבנתי שהיה שבוע עמוס במיוחד ולא היה לי (בנימה פולנית) אפילו רגע לנשום. אז מה היה לי שם: עבודה והרבה, ענייני בריאות שלא כאן המקום לפרט (לא שלי), עזרה לחברה מחו"ל בחיפוש דירה (איזה כייף היא חוזרת לתמיד), ביקור בשבעה, קצת ספורט, טיגון שניצלים, הבייבי סיטר הקבוע לראשון לציון, לק ג'ל (שעה וחצי!!), מפגש חברתי עם הבנות דודות, תשומת לב לילדים (בקטנה) ועוד ועוד חיים סטנדרטיים. התלבטתי האם לכתוב על טיגון השניצלים שזו תורה בפני עצמה או על חיפוש הדירה. מכל הארועים חיפוש הדירה היה הכי מעורר מחשבה וגרם לי לתהות על טיבם של המשכירים בכלל והישראליים בפרט.
אז מה היה לנו שם? ראשית למדתי להכיר את כל האתרים להשכרת דירות. יש בלי עין הרע מצאי רב אבל אין קשר בין כמות המודעות למה שיש באמת בשטח לבין מציאת הדירה. שניסתי מתניים והתחלתי לעבוד. קודם כל צריך לבחור את הכי מתאימה מבחינת המיקום, הגודל והמחיר. אחרי ליקוט ורישום הבסיס עוברת לקרוא את תיאור הדירה. יש שעפים על הדירה ומפליגים בשבחה ויש שכותבים שורה וחצי. יש שכותבים עם סימן קריאה "ללא בעלי חיים!!" ויש שאומרים את זה רק כשמדברים איתם בטלפון (לחלוטין בזבוז זמן תכתבו במודעה!). עוברת לתמונות. כאן אני חייבת לציין מתחילה הפליאה שלי. יש, שלמרות שהדירה כבר בת 5 שנים ויותר עדין מעלים תמונות מיום הכניסה לדירה. הכל חשוף, אין כלום בדירה, ואז אני צריכה לנחש מה הסיבה? הרסו אותה בינתיים? צבעו בירוק עכבר את הסלון? שלא לדבר על התמונות עם הברדק הכי גדול בעולם של השוכרים הנוכחיים. גבב של בגדים על המיטה, לכלוך במטבח, מקלחת עמוסה ומבולגנת ושולחן אוכל מלא תיקים. כאילו הלו, לא הסתכלתם בתמונות לפני שהעליתם אותם? מה גורם לכם לחשוב שתמונות כאלו יגרמו לי לרצות לשכור את הדירה הזו? יש תמונות שרואים את הנוף שהיה כנראה לפני עשרים שנה והם מתפארים במילה - נוף בראשיתי! האמת זה לא גורם לי לרצות לשכור את הדירה. המחשבה היא יותר בכיוון של פחד מהלא נודע ומחשבות על הנוחבות. כשמגיעים לדירה מסתבר שלא נוף בראשיתי ולא בטיח, בדיוק מול הסלון עומד לו בנחת גורד שחקים. זה לא נגמר, יש עוד מהטוב הזה.
'מטבח כשר' מושג שלמדתי השבוע. הגדילו ועשו אלו שהוסיפו 'שכנים דתיים בקומה'. מה זה אומר? שהם מחפשים שוכרים דתיים ואלו מילות קוד לקדימה תעברי למודעה אחרת? אז התקדמתי. אחרי שניפיתי את הדירות המתאימות עברתי לשיחות טלפוניות. חלק בכלל לא עונים. פרסמו ונטשו. אחרים מיד מתחילים לחקור. עבור מי? אייך היא משלמת? יש לה כסף? למה היא שוכרת ולא קונה? ואז עוברים לחקירה יותר עמוקה ממש כמו במרתפי השב"כ: למה היא חוזרת? דווקא עכשיו? מה מצבה המשפחתי? בת כמה היא? מה היא עושה בחיים, למה כאן? יש לה אוטו? כי היא חייבת מכונית בשכונה הזו. הגדיל ועשה ההוא ששאל אם אני אחתום לו שהכלבים לא יאכלו את הקירות וגם שהוא יצטרך לבדוק את מצבה הכלכלי. מסתבר שיש חברה בשם wecheck שבודקת את הרקע של השוכרים והאם הם אמינים בכל מובני המילה. אחרי מספר שיחות בסגנון הזה כבר היה לי סיפור בנוי לתלפיות שתוך דקה השאיר אותם ללא שאלות. ואז מגיע התיאום שזה בכלל סיפור בפני עצמו. אני מראה את הדירה ביום שישי בין שש לשבע בבוקר או ביום שלישי בשתיים וחצי. יש גם כאלה שקובעים לכל מועמד שעה מדויקת, כנראה זה חלק ממבחני הקבלה. דייקת קיבלת נקודת זכות. באחד המקרים פרסמו אבל לא מראים את הדירה בחודש הקרוב. היו שהתחרטו והסבירו לי בשיחת טלפון שהם בעצם מוכרים ולא משכירים. יש גם נחמדים שמפתחים שיחה וגם נותנים מחמאות ומתענינים איפה אני גרה ועוד... כולל ווטסאפ מתי אני מגיעה לראות את הדירה. נכון לרגע זה הדירה המתאימה טרם נמצאה אבל אני אופטימית.
מאי 2025