ואני חולמת על בידוד. מה רע. תארו לעצמכם 14 יום באישור המדינה בבית .ללא רגשי אשמה ללא דאגות (אולי קצת... ) אז ביום הראשון אני אשן. הרבה. לא אענה לטלפונים שידאגו קצת. ביום השני אני אראה כמה סדרות בנטפליקס בלי הפסקה (בינג' למעודכנים שבנינו). ביום השלישי אני אתחיל להכין רשימות מה צריך לעשות: לסדר את התמונות שמתחבאות במגירה מתחת למיטה של יואב. זה לפחות 4 ימים שלא לדבר על למחוק בטלפון את כל התמונות המיותרות עם הבדיחות על הקורונה, ביבי, גנץ, ליברמן, סתיו שפיר, נשים עם ציצי גדול/קטן/בלי . אז כמה ימים עברו לפחות 7. נשאר עוד שבוע, אייך הזמן עובר כשנהנים. מה עכשיו? לעבור חדר חדר בבית ולעשות פסח. לזרוק את כל הבגדים ששמרתי להם לטיול/עבודה מלוכלכת/פורים/סתיו/חורף.... 3 חדרי ילדים שווה שלושה ימים .צריך למהר עוד לא הגעתי לחדר שינה ולמטבח וצריך לנוח ולבשל ולענות על מיילים. ניראה לי שאני אקפוץ לאיטליה ואחזור לעוד 14 ימי בידוד.... יש עוד המון מה לעשות. הגיגי קורונה 1