לכבוד יום הולדתי קיבלתי מהילדים כרטיסים להופעה שאני אבחר. מאז עברו כמעט חודשיים ומיד כשנזכרתי במתנה החלטנו להזמין מקום להופעה של אחד הזמרים שאנחנו מאוד מאוד אוהבים. כבר היינו בהופעה שלו ומאוד נהנו. מצאנו באופן מפתיע מקום ביום חמישי בערב בין החגים תאריך מעולה ויום מועדף לבילויים. נורה אדומה? אולי. הצענו לילדים להצטרף ורק הבת המועדפת נאותה. הצענו לחברים וכולם סרבו. האם הייתה צריכה להידלק לנו עוד נורה אדומה? אולי. שמחים וטובי לאחר שצמנו כל היום, התלבשנו במיטב בגדינו ושמנו פעמינו אל היעד. הגענו בין הראשונים כדי לתפוס מקום באזור שאליו קנינו את הכרטיסים. לאחר דין ודברים עם המארחת, כי אייך אפשר בלי, מצאנו מקום שענה על כל הדרישות. שולחן צדדי אבל יחד עם זאת צופה על הבמה ואין מצב שמישהו יסתיר לנו. מדהים. אכלנו ושבענו וחיכינו להופעה. המיזוג שאנחנו כל כך אוהבים הכה בנו ללא רחם וגם זה לא הדליק לנו נורה אדומה. מיד לאחר השיר הראשון והמוכר התברר לנו שכגודל הציפיה כך האכזבה. כל הנורות האדומות הבהבו ואנחנו לא שמנו לב. הזמר המפורסם שידוע ביכולתו להגג ולספר סיפורים פתח וסיפר על אלבומו הראשון. לדבריו אף אחד לא קנה את האלבום הזה. לא עברו דקות ארוכות ואני הבנתי למה. לרגל ארבעים שנה ליציאת התקליט ההופעה הורכבה מהשירים הבלתי מוכרים שלו. האמת לא משהו. כל שיר לא מוכר שהסתיים יצר אצלנו ציפיה שהנה כבר מגיע שיר אהוב ומוכר. לא קרה. לאחר שעה וקצת קמנו והלכנו. הרגשנו אכזבה כפולה, לא נהנו מההופעה והתאכזבנו מאוד מהזמר.
כאשר הולכים להופעה של זמר אהוב יש ציפיה לשמוע שירים מוכרים ואהובים. לעתים יש גם שירים חדשים או ישנים שאינם מוכרים אבל זה חלק ממבנה ההופעה. ממש כמו במרכז קניות, יש מבנה של חנויות שמושך את הקהל. יש מספר חנויות נעליים, יש בתי קפה, יש סוג של פארם כזה או אחר, יש הרבה חנויות בגדים מוכרות וידועות ויש כמה חנויות לא מוכרות שלעתים מצליחות ולעתים לא. הצלחת מרכז הקניות מושפעת מסך כל החנויות. הקונים נמשכים למוכר ולידוע, הם יודעים לקראת מה הם באים. כך עובדת הפסיכולוגיה של הקניות וכך גם הפסיכולוגיה של ההופעות. יש סוג של חוזה בין הקהל לאומן. הקהל מצפה לשירים המוכרים והאהובים. הזמר למרות שיתכן מאוד ונמאס לו לשיר כל הזמן את אותם השירים צריך לדעת עד כמה לחדש ועד כמה להמשיך עם השירים המוכרים. בדרך כלל זמר לא מתחיל להופיע לפני שהוא מבסס השמעות ומספר שירים שכבר נחשפו לקהל. אין כמו לשבת בהופעה ולשמוע את השירים האהובים ולהצטרף מידי פעם ולשיר יחד עם כולם. ניראה לי שגם הזמרים נהנים כשהם שומעים שהקהל שר איתם.
אני לא מאלו שרצים מהופעה להופעה ומבילוי לבילוי. אני צריכה שתהיה התאמה מלאה בין היום של ההופעה (אי אפשר באמצע השבוע וגם לא במוצ"ש כי מחר עובדים), התנאים הפיזיים (אסור שיהיה חם מידי ואסור שיהיה קר מידי- ככה זה מפונקת אני), החברה שמתלווה (אין כמו ללכת להופעה עם חברים טובים) וכמובן המבצע. בגלל ריבוי התנאים, ההופעות נבחרות בקפידה והן לא רבות. בדרך כלל מדובר בהצלחות. הכי מאכזב זה חוסר הנאה מהופעה שנבחרה בקפידה כזו. היו לנו גם חוסר הצלחות כמו בפעם ההיא שנרדמתי בהופעה של כוורת. הם לא היו אשמים, מה לעשות הייתי חולה. הופעה שכן זכורה לטוב היא ההופעה של עידן רייכל ממש לפני שנה בפסטיבל התמר. היה מדהים, כל הקהל ללא יוצא מהכלל שרו ורקדו והאווירה הייתה מחשמלת. היינו בהיי מההופעה ומניחוחות העשבים שננשפו סביבנו. עד היום אנחנו נזכרים בהופעה ההיא עם חיוך על השפתיים. גם להופעה המאכזבת חיכינו וציפינו אבל לא היה חיוך ולא הייתה הנאה, חבל. למרות כל האמור לעיל לא נפסיק לשיר ואנחנו כבר מחשבים את דרכינו מחדש ומחפשים הופעת פיצוי של אמן אחר.
אוקטובר 2022