מאתמול אני טרודה, לא תגידו בגלל האיום האיראני או העולמי, או בגלל המצב הכללי החרבאנה. לא, אני טרודה מדבר הרבה יותר פרוזאי. מהתור לתנור. ככה זה כשאני מתכננת תיכנונים ללא קשר לתנאים הביתיים. יש לנו סופ"ש עמוס ואני כזוגתו הלמדנית של שר החוץ הכנתי רשימות. חשבתי על שישי ועל שבת ורשמתי רשימה נאה של תיכנונים כולל רשימת קניות אימתנית. שר החוץ חירף את נפשו ויצא אל אזור המלחמה הכי מאיים בימים אלו: הסופר. כל עמישראל נמצא עכשיו בשלב הקניות. כל הקניונים עמוסים בנשים היסטריות שצריכות למצוא את המתנה המושלמת לזו שהתייצבה בראש המשפחה וצעקה מי לה' אלי כאשר הכוונה היא שהשנה הסדר אצלה. אחרות מחליפות את כל תכולת הבית לכבוד החג הממשמש ובא ושולחות את זוגיהן לעמוד שעות בתור בסופר. אפשר לראות גברים שרצים מפינה לפינה בסופר ומחפשים כל מיני מוצרים עלומים מהרשימה. הם מצלמים ושולחים עם סימן שאלה למנכלית שנמצאת במצב קטטוני באמצע הניקיונית של פסח. כל ההיסטריה הזו ללא קשר לצורך העלום בהתחמשות ביתית לקראת האולי מלחמה שאולי תקרה ושאנחנו לא ”ממש" מתכוננים אליה כי כך אמר דובר צה"ל.
כל מה שאני רציתי זה להכין תקרובת נאה למשפחה הגרעינית שלי שכבר חודשיים לא התכנסה יחד בגלל כל מיני נסיעות ארוכות לחו"ל של כל מיני צאצאים וגם אירוח נחמד של חברים. אז רשמתי ורשמתי ואתמול בערב זה היכה בי. כמעט כל מה שתכננתי צריך לעבור בתנור ולי יש תנור אחד סטנדרטי לא גדול ולא קטן סתם תנור. אז שכבתי במיטה והכנתי תכנית פעולה. מה יכנס ראשון, מה יכנס אחריו, מה אני אכין קודם ומה אח"כ. בשלב הזה הבנתי שהמצב שלי הרבה יותר מסובך מהמצב של צהל בעזה. מורכבות התיכנון שלי דורשת שבכירי המוחות בבית שלנו שזה אומר אני, ירכיבו פאזל (אוי כמה אני גרועה בזה) מסובך ביותר עם כל מיני נתונים, נעלמים ומשתנים כאשר הקבוע היחידי הוא התנור.
לאור הטרדות הנ"ל מצאתי את עצמי היום יום שישי קמה באופן עצמוני מהמיטה בשעה רבע לחמש!!!!! על מנת לדחוף לתנור גוש בשר ולהתחיל את הלחם מחמצת של מחר. מאחר וכבר התעוררתי המשכתי ופישטדתי 3 פשטידות שמחכות בשקט לתורן לתנור. לצידן הקציצות כבר מקובבות ומחכות שיהיה לי זמן להכניסן לסיר והעוף מחכה במקרר. יש סדר בבית הזה. בין לבין בצק המחמצת נמתח ומתקפל הכל לפי ההוראות המחמירות של שר האופים שלימד אותי את סוד המחמצת. אני לא מאמינה שאני אופה לחם, אייך התדרדרתי למצב הזה? לאלוהים פתרונים.
אז מה נשאר לי להכין? בסיום אפיית הפשטידות הגוש שנחתך לרצועות צריך לחזור לשעתיים וחצי לתנור, העוף עדין מחכה במקרר וצריך גם הוא להיכנס לאותו מקור חום. עולות בי מחשבות שאולי אני אשנה את התיכנון ואעביר את העוף לסיר? צריך כאן גמישות מחשבתית כי גם הכיריים די תפוסות אבל למען האמת זה רעיון בכלל לא רע. בקיצור מאתמול אני לא מפסיקה לבדוק את הרשימה מתוך תיקוה שלא אפספס שום דבר. תוך כדי הטירוף של הבוקר כבר הבנתי שיש חסרים ומיד לאחר ששר החוץ ישוב מהפידול היומי שלו באזור המפורז שמסביב לישוב הוא יצא לגיחה קטנה להשלמות.
החיים באזור מלחמה גורמים לי לחשוב במונחים צבאיים שמתלבשים באופן מתאים למדי למצב בו אני שרויה. יש שיטענו ובצדק שמראש הייתי צריכה לתכנן תיכנונים אחרים ולא להכניס ראש בריא לביצה העמוקה הזו של זמנים ותיכנונים אבל אני אוהבת ללכת על הקצה. שום אויב גם אם מדובר בסה"כ בתנור לא ישבור אותי. הכסף הקאטרי לא הגיע אלי ואף אחד לא חימש אותי בתנור כפול ו/או כיריים ענקיים. ציוד המלחמה שלי הוא סטנדרטי לחלוטין ואני אנצח למרות הכל. מחר אחר הצהריים לאחר שהבית יעמד בדום מתוח בסיום האירוחים למינהם נכנס ישיבת קבינט ונסיק מסקנות לפעם הבאה.
אפריל 2024