28 May
28May

היום עשיתי טעות שגררה אחריה תוצאות.  הסתכלתי במראה בזמן שמשקפי הראיה היו עלי. מיד הבנתי את גודל הטעות. יש דברים שלא חייבים לראות. אין צורך לדחוף את זה ישר לפנים. מגיע שלב בחיים שהראיה מתקצרת והיד מתארכת. בהתחלה מזיזים את הטלפון או הספר קצת יותר רחוק מהפנים, לאט לאט מרחיקים עוד ועוד עד שהיד נגמרת. זה השלב שקונים משקפים. השלב הזה שמתחילים לא לראות מקרוב אינו פוסח כמעט על אף אחד. מדובר בזוקן ראיה. גם אם ביום יום אני מצליחה להתעלם מספירת השנים ולהמשיך ולטעון שאני רק משתבחת עם השנים הראיה מאותת לי שאני בעצם מזדקנת.  בכל מקום בבית זרוקות משקפים. הפלאפון מוגדר על גודל פונט ענק. רוב היום המשקפים מונחות לי על קצה האף או על הראש. מעלה ומורידה. 

לעיתים יש מקרים בהם מה לעשות אי אפשר להרכיב את המשקפים. למשל במקלחת. פה מתחילה הבעיה. אייך מבדילים בין השמפו המרכך ותחליב הרחצה?  צריך להבין תוך כדי המקלחת מה זה מה. מי שמעצב את הבקבוקים האלו הוא כנראה צעיר. העולם שייך לצעירים כך טוענים. ניראה לי שהם צריכים להבין שאולי הוא שייך לצעירים אבל אנחנו הזקנים משלמים עליהם, על הצעירים. אני קוראת מכאן לכל חברות מוצרי הצריכה תשנו בבקשה את הבקבוקים האלו. גם את המבנה שיהיה במה לתפוס (לידים רטובות וגם רועדות וחלשות...) וגם תכתבו בגודל 5000  'שמפו'.. ובבקשה לא באותו הצבע של הבקבוק עצמו כי אז אני אצטרך כתב ברייל בשביל להבין שהסתבנתי עם המרכך. הבעיה אינה מתחילה ומסתיימת במקלחת יש עוד אירועים בהם אינני מרכיבה את המשקפיים. קצרה היריעה מלהכיל את כל טעויות זוקן הראיה שלי... מעצבים יקרים קצת דרך ארץ, קצת הבנה לזיקני השבט. 

המשקפיים היו על האף כשהתקרבתי למראה הארורה במקלחת עם האור החזק שלא מסתיר כלום. שם באמצע הפנים ממש ליד השפתיים היא עמדה. במלוא הדרה, שערת שפם. לפעמים ניראה לי שהם גדלות בלילה בבת אחת. פתאום הן שם. איכבינדו- אני כאן (אצלי הן מדברות ביידיש). המזל הוא שבדרך כלל אני לא רואה אותן. לא רואה לא קיים. כך גם עם הגבות שמתפרעות להן בשקט בשקט ובאין רואה. מזל שאת מספר הטלפון של הקוסמטיקאית אני עוד יכולה לראות. דחוף תור. 

חיי הנשים רצופות אתגרים. מגיל צעיר מלמדים אותנו חוקים שונים ומשונים ביחס לנשיותינו. להלן תהליך החיברות (סוציאליזציה). ההשפעה החברתית והסביבתית.  אנחנו לומדות מגיל צעיר מה "יפה" ומה לא. מה מקובל ומה לא. בתחום השיער זה בעיקר לא. שיער מקומו על הראש בכל שאר המקומות להיפטר ויפה שעה אחת קודם. תהליך החיברות מאפשר העברת ידע מדור לדור. אנחנו הנשים טובות בללמוד וללמד. למדנו מהאמא/סבתא/שכנה והעברנו ביד רמה ובזרוע נטויה לבנות שלנו. יש הרבה שיטות להסרת שיערות מיותרות החל מחוט, שעווה, סוכר, משחות מסריחות, סכין גילוח, אפילציה, לייזר ובל נשכח פינצטה. כל כך הרבה סבל וכסף על הצורך להיות יפות בעיני עצמינו ובעיני הסביבה. לא אשכח את ראיון העבודה שערכתי למישהי. הראיון התנהל מעולה ואז היא הרימה במקרה (או שלא) את היד. החסרתי נשימה. היה הרבה על מה להסתכל. היה מאתגר. כל פעם שאני נתקלת בדבר שונה ממה שהורגלתי לו אני בוחנת את הגבולות שלי. היכולת לשים בצד הרגלים ואמונות ולחשוב באופן נקי גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. זה נכון כל עוד מדובר במישהי אחרת. ההסתכלות על עצמי זה כבר סיפור אחר. בלי משקפיים אני נראית נפלא. עם משקפים פחות. פתאום אני רואה את הכל. את הקמטים, את כתמי הגיל, את הצלקות, את השערות העודפות בקיצור אני רואה יותר מידי. לפעמים זה לא רע לחיות בסוג של עיוורון.   

מאי 2021

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות