חג שבועות חלף עבר לו והותיר אותי עם שאריות בצורת גלגל ספייר במותניים. ניראה לי שחלק מהסיבות לבחירת השם של שבועות היא השורש החבוי בשם - שָׂבֵע. אחרי שלושה ימים של האבסה אין ספק שכולנו שבעים. החג מורכב משלושה ימים כשכל אחד מהם אוצר בתוכו הבטחה לבליסה ושביעה. הימים מתוכננים לפי הארוחות. מנה ראשונה "אצל מי אתם בערב חג" המסורתי. מנה עיקרית החג עצמו שבו הזמנתם או הוזמנתם. מנה אחרונה ומתוקה היום השלישי המורכב מפגישה ארוכה עם חברים כשכל אחת מביאה את השאריות פלוס המתכון המנצח. כידוע לכולם העיקרון בשבועות הוא אוכל. הרבה אוכל. חלבי עם עדיפות ל 30% ומעלה של שומן. היום אנחנו חשופים ל- 50 גוונים של גבינות. סוגים ושמות שלא הכרנו ולא טעמנו. פעם עולמינו היה צר כעולם הפרה. מה כבר הכרנו? גבינה לבנה, גבינת כנען, מרגרינה או אצל המהדרין חמאה. העשירים הכירו את הקוטג', וגבינה צהובה. קצת ושום דבר לעומת המיגוון העצום על מדפי המקררים בסופרים היום.
בנושא החלב גדלתי בבית עם פיצול אישיות. אימא ואח שלא מסוגלים לעכל מוצרי חלב וכל השאר שמתים על מוצרי הפרה למיניהם. היו שמועות על סוגי חלב אחרים של כבשים או עיזים אבל זה נותר בגדר שמועה. אנחנו שמרנו אמונים לפרה ותוצרתה. את החלב, החלבן הביא עד פתח הבית בבקבוקי זכוכית עם מכסה מתקלף מאלומיניום. כל בוקר היו מחכים לנו על מפתן הדלת שני בקבוקי חלב. כשעברנו למושב החלב הגיע ישר מעטיני הפרה. פעם בשבוע היינו הולכים לרפת של אמנון השכן עם הסיר. עד שאמנון היה ממלא את הסיר היינו מסתובבים לו בין הרגליים ועוזרים/מפריעים בחדוות החליבה. את עטיני הפרות ניקו עם חתיכת נייר עיתון שאספנו כל השבוע. הפרות לא היו בררניות אבל הן נוקו בעיקר על ידי עיתון מעריב שנקרא באדיקות כל יום. אחרי הניקיון היו מחברים את העטינים בוואקום למכשיר החליבה. החלב היה יוצא בשצף קצף למכלים שקופים ואנחנו סחבנו את הסיר המלא עד הבית. בזהירות שלא יישפך. החלב אצלנו בבית היה בעיקר לקפה ולארוחת שישי בצהריים שהייתה מורכבת מאורז וחלב. על הארוחה הזו אני דילגתי. חלב ניגר לא היה אף פעם לטעמי. עם השנים הבנתי שהטעם שלי נוטה יותר לגבינות קשות עם העדפה ליצרניות האחרות, עיזים וכבשים.
עקב העובדה שאמא שלי לא נגעה במוצרי חלב ארוחות שבועות אצלנו היו דלות ביותר. מידי פעם השקיעו בגביניות מבצק עלים אבל זה היה נדיר ביותר. בספר המתכונים של אמא שלי לא מופיעה עוגת גבינה. כשהיא ממש רצתה להשקיע היינו מקבלים קרמשניט. את העלים היא הייתה מזמינה מראש והמילוי היה מורכב משמנת מתוקה שנקנתה באותו יום ואינסטנט וניל. למעלה כמות מדודה של אבקת סוכר. פסגת האושר של חיינו.
כנראה שלאור הילדות העשוקה שלי , ממוצרי חלב, חג השבועות במשפחתנו מושקע במיוחד. ההכנות מתחילות לפחות שבוע לפני. מתכננים את כל הארוחות, בכל זאת שלושה ימים מלאים. ההזמנות, המתנות והקניות. הפשיטה על הסופר מתקיימת כמבצע צבאי לכל דבר. יום לקניית מוצרי החלב (יש שמועות על מחסור במוצרלה). יום לקניית הירקות (צריך לשמור על טריותם אז דוחים כמה שאפשר). יום להשלמות (חס וחלילה שלא יחסר). במהלך החג מבלים שעות במטבח, כל יום והתפריט שלו. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמינו אוכלים ללא הפסקה במשך שלושה ימים. זהו אני שבעה, יאללה דיאטה.
יוני, 2020