השבוע התבשרנו שטינה טרנר עברה לעולם שכולו טוב. טינה הייתה זמרת רוק סוערת עם חיים אישיים מורכבים ביותר. היא הייתה זמרת ליווי למי שבסופו של דבר הפך להיות מנהלה האישי שאיתו היא התחתנה. לקח לה לא מעט שנים לא עד שהיא החליטה לעזוב את בעלה שהיה אלים כלפיה באופן מתמשך. היא נאלצה להתחיל מחדש כשהיא בשנות הארבעים לחייה ובסופו של דבר הצליחה מעבר לכל המצופה. מלבד קולה הרועם היא תיזכר תמיד כזמרת עם רעמת השיער המפוארת והופעה סוחפת ובילתי נשכחת. לי באופן מפתיע היא דווקא מזכירה את אירופה הקלאסית ולא בגלל שהיא בחרה לחיות בשוויץ ושם בסופו של דבר למות.
הסיפור מתחיל כאשר שר החוץ ואנוכי החלטנו לצאת לטיול ירח דבש מאוחר באירופה. התחתנו כאשר שנינו היינו סטודנטים ולא ממש יכולנו להרשות לעצמנו ירח דבש אמיתי. בסיום הלימודים עברנו לעיר האורות פתח תקוה והתחלנו לעבוד בעבודות של גדולים. חסכנו שקל לשקל ולאחר שנה יצאנו לכבוש את אירופה. שני תפרנים עם ספר צהוב על אירופה הקלאסית שבו כתוב הנחיות לתייר המזדמן. נסענו לנו בין גרמניה, אוסטריה, קצת הולנד ולסיום סיומת לונדון. התוכנית הייתה שנזרום ונתקדם. בכל עיר שהגענו אליה עצרנו בלשכת התיירות, שם קיבלנו הסברים ומפות מקומיות. ניווטנו לנו באירופה הכפרית והעירונית ולא תמיד בדיוק לפי מה שהיה כתוב בספר.
התחלנו במינכן שם טעמנו לראשונה בירה במרתף נאצי כהלכתו. לא ממש הבנו את השפה אבל השירים והידיים שהורמו הזכירו לנו מחזות מתקופה אחרת. מיד הבנו שזה לא הכיוון ועם האוטו ששכרנו עזבנו לכיוון מחוזות אחרים. הנוהל היה שנוסעים עד שמגיעים למקום נחמד, מחפשים צימר או אכסניה מוצאים ואז מטיילים באזור. מקומות הלינה היו מגוונים ביותר מצימר אחד שבו חילקנו את הקומה עם הפרה המשפחתית ועד לחדר של הבן של בעלת הבית שריחמה עלינו כי לא מצאנו מקום פנוי ללון בו.
במהלך הטיול הגענו לזלצבורג ושם עצרנו למספר ימים. באחד הערבים טיילנו למרכז העיר ולהפתעתנו פגשנו במלוא הדרה את טינה טרנר. הפגישה הייתה חד צדדית ולא ממש מתואמת כי היא באופן מפתיע לא הייתה מודעת לקיומנו. היא הופיעה במרכז העיר ואנחנו בעזרת הרמקולים שהרעימו בקולי קולות עמדנו בקצה הרחבה, זימזנו את השירים ונהנו עד בלי די. לראות אגדת רוק בהופעה חיה אינו דבר של מה בכך באותם זמנים ואני מדברת על לפני 34 שנים. טיילנו חודש שלם באירופה במה שהיה הטיול הראשון שלנו ביחד בחו"ל. כל אחד מאיתנו היה בחו"ל פעם אחת בלבד לפני הטיול הזה כך שהכל היה בשבילנו טרי ומרגש. כל אגם, דשא, הרים, מפלים הפעים אותנו והרגשנו שזה חו"ל אמיתי. אהבנו עד מאוד את כל מה שראינו והטבע השופע פשוט עשה לנו טוב. כל ערב לאחר שהתמקמנו יצאנו לפאב המקומי. אני, כמה פלבאי מצידי, שתיתי שוקו עם קצפת ושר החוץ התפרע על בירה. אכלנו קוויאר שקנינו בסופרמרקט המקומי ופירות שנקנו אחד אחד עטופים בנייר עדין ומרשרש. בהולנד פגשנו חברה ותיקה, נסענו על הסכר בלב ים וחיפשנו את הילד הקטן שסתם בו את החור. אכלנו גבינות נהדרות, חלזונות מטוגנים וגם מאכל מוזר ומקומי שהיה בסך הכל פירה עם חסה. הנסיעות היו ארוכות עם אירועים בילתי נשכחים. לא היה מאושר משר החוץ שהבין שניתן לטוס באוטוסטרדה ללא הגבלת מהירות והוא ניצל זאת אבל תמיד היו "טייסים" מקומיים מהירים יותר. אי אפשר לשכוח מה קרה כשטעינו בדרך ועלינו על כביש מהיר עם אפשרות יציאה רחוקה. שר החוץ ללא שהיות עבר לרברס ונסע בשולי הכביש המאוד מהיר עד לתיקון הטעות. כן ילדים גם אנחנו עשינו פעם שטויות. התירוץ היחידי שלי הוא איבוד שפיות זמני.
את הפעם הראשונה לא שוכחים, מייפים מוסיפים העיקר לשמר את הזיכרונות בעיקר כשנפגשים עם טינה טרנר.
יוני 2023