אני יוצאת מהבית בשש בבוקר. לעתים גם קצת לפני. הכל תלוי בקצב התזוזה שלי כשאני מתעוררת. חשוך וקריר בימים אלו בחוץ. נוהגת לעבודה ונהנית מזה שהכביש ריק. טוב לא ממש ריק אבל העומס קל והתנועה זורמת. הזמן הכי טוב למחשבות והגיגים. אני עושה רשימות בראש של כל המטלות וסדר היום שמחכה לי. חושבת על ימי השבוע שנותרו ומה מחכה לי בסופ"ש. זמן איכות שבו אני עדין לא לגמרי ערה, למרות שאני כבר אחרי מקלחת, מכונת כביסה/מייבש, חלוקת הוראות לשר החוץ וכוס קפה ראשון. אני נוהגת באוטומטיות לעבודה לוגמת לי בהנאה מהקפה השני. פתאום משום מקום אני רואה אותו. בכל שעה אחרת של היום סביר להניח שלא הייתי מנידה עפעף. המראה הזה כל כך שיגרתי שזה כבר חלק מהנוף הקבוע בכבישי ישראל. אבל דווקא בבוקר כל כך מוקדם? למה אני צריכה לראות את כל הטוב הזה. המראה מוכר וידוע. המכונית עומדת על השול דולקת. הדלת פתוחה והוא מבצע את זממו, משתין.
לגברים בישראל יש ככל הנראה את שלפוחית השתן הקטנה בתבל. בשנייה שהם מרגישים קצת לחץ הם נעמדים בצד הדרך ומשתינים לעיני כולם. בכל נסיעה לא משנה לאן ניתן לראות את הגבר המשתין. יש כמה סוגים לזן הזה. ה'ביישנים' מנסים להסתתר מאחורי הדלת של המכונית ואז רואים רק את קצה הקשת המטפטפת. ה'בטוחים בעצמם' עומדים בכל "הדרם" ומשתינים קבל עם ועולם. ה'מוזרים' עומדים ליד עץ מרוחק משתינים עליו ובטוחים שמשהו מסתיר אותם, כמעט כמו ב'מיץ פטל'. הגבר הישראלי המצוי משתין את עצמו לדעת בפרהסיה. נשאלת השאלה למה ומדוע? הרי כאשר הטיפוס הזה יוצא את גבולות הארץ הוא לא מעז לעצור על אם הדרך להוציא את הכלי ולהטיל את מימיו. הוא יודע שאם הוא יעשה את זה הוא יחטוף קנס ובמקרים מסוימים אפילו ייעצר. בארץ הקודש לעומת זאת אנחנו חשופות וחשופים למראות הלא נעימים האלו. לצערי הגברים בארץ בטוחים שהיושב במרומים חנן אותם ביופי אלוהי בעיקר באזור שמתחת לחגורה. שש בבוקר והוא מבצע את זממו על השול המסכן. מה קרה? שכחת להטיל את מימך בבית? מה דחוף לך שאתה לא יכול להיכנס לתחנת דלק סמוכה ולהתפנות בפרטיות. למה אף אישה לא עוצרת ועושה כמעשה הגברים. אפשר לחשוב שנשים לא צוברות נוזלים בשלפוחית. לא זכור לי משיעורי הגנטיקה שיש גן מיוחד המחובר לגן הגברי, האומר להם: תשתינו ברחוב, אסור לכם להתאפק, יש לחץ? שחררו ועכשיו.
לפני הרבה מאוד שנים כשהילדים היו קטנים נהגנו לפקוד בריכה קיבוצית באזור מגורינו. באחת הפעמים בעודי צופה בילדים משתוללים במים יצא אחד מהם מהבריכה. מבלי להתבלבל הוא הוריד את בגד הים והטיל את מימיו ישירות חזרה לבריכה. שתיים קפצו עליו. אני בזעקות 'מה אתה עושה' ועוד אחת בזעקות 'תעזבי אותו'. לתדהמתי קיבלתי הסבר שאסור לעצור ילד משתין. זה ביג נו נו. לכי תדעי איזה קומפלקסים את עושה לו. לצערי זו שורש הבעיה. זה החינוך שהם מקבלים בבית. כל פעם שהילד אומר 'יש לי פיפי' מיד מפנים אותו לעץ קרוב ואומרים לו 'אבאל'ה לך תשקה את העץ'!!! כך בפשטות ובלי מחשבה יתרה הם מבינים שזו משימת חייהם, הרי ידוע שישראל מתייבשת. הבנות לא משקות עצים הן מתפנות בפרטיות. מתחנכות תחת האסכולה הגורסת 'שלא יראו'. הולכות קילומטר מכל אזור מיושב כדי שלא יראו. מתאפקות שעות כי לא נעים, שלא יראו. מכירות את כל חדרי השירותים בתחנות הדלק הכי הזויות בעיקר כדי שלא יראו. אז די! הגיעו מים עד גועל נפש. אם החינוך לא עובד אזי קנסות יעשו את זה. אני קוראת מכאן לשרת התחבורה, מירב מיכאלי, הכריזי על השטחים הציבוריים ובעיקר סביב הכבישים כאזורים אסורי השתנה. כל מי שייתפש עושה זאת ישלם קנס כספי משמעותי שיועבר לעמותת נשים. עמותה שתעסוק בניקוי ארצנו מכל המשתינים בפרהסיה.
אוקטובר 2021 .