יום כיפור גורם לאנשים להתנהגות לא הגיונית. יום אחד בשנה שגורם לשינוי בהתנהגות של הרבה מאוד אנשים בישראל ובעולם. יש אנשים שהיום הזה חשוב להם מאוד והוא חלק מאמונתם ומנהגיהם. אחרים, חילונים בהתנהגותם מייחסים חשיבות לא פחותה ליום כיפור ואפילו צמים. רגילים לכך מבית אבא, חושבים שראוי לתת ביטוי ליהדותם ביום הזה ואף אוהבים את הצביון הרוחני של חשבון הנפש. יש נוספים שמחכים רק ליום כיפור ואז הם הופכים את עורם, משתנים לחלוטין. חושבים שאפשר להתנהג כל השנה כמו בהמות ופעם אחת בשנה לצום והכל יסלח. נראה לי שהם עובדים בעיקר על עצמם. אפילו אלוהים או אלוהימה (כפי שיש שמכנים ישות זאת) יודעים שזה לא עובד. לסליחה פנים רבות אבל ההתחסדות דווקא ביום כיפור זועקת לשמים.
בתקשורת מלהגים עד זרא בנושא הסליחות וגורמים לכול אחד ואחת מאיתנו לחשוב על הנושא המורכב הזה. שמעתי השבוע זמר מפורסם שיוצא ונכנס לעולם הדתיות, מספר את גרסתו לבקשת הסליחות. צריך להתכוון כשמבקשים סליחה, הוא הסביר, גם אם סולחים מיד הרי שהאדם שסלח לא ממש התכוון לסלוח. יש מסחרה בסליחות. כולם מבקשים וכולם סולחים וזו לא המהות. יש ביום כיפור הרבה מעבר. תמיד יש צורך בחשבון נפש וחשובה לא פחות היכולת לסליחה עצמית. יש לי חברה מאוד טובה ולה יש חרא של משפחה. כן כך קבל עם ועולם, שחור על גבי לבן. ההורים ניצולי שואה היו עסוקים בעצמם ובהישרדות האישית שלהם. הילדים גדלו להיות כוחניים ומרוכזים בעצמם. לא כולם, בעיקר לא החברה המדוברת. היא אחרת ובמשך שנים מנסה לפעול כפי שהיא סבורה שצריך. לא פשוט במשפחה כזו שרואים התנהגות נורמלית ורגילה כחולשה. שנים שהיא מנסה ועומלת קשה לנוע בין העולמות. בין להרכין ראש לכל בקשה וגחמה לבין לענות בקשיחות ובאסרטיביות. בין לרצות להיות חלק מה'משפחה' לבין להיות שלמה עם עצמה. הם לא רואים אותה והיא כל כך רוצה להיראות ולהיות חלק. כשמסרבים לדרישות המשפחתיות הם מקיאים אותה החוצה. יש לה משפחה שעדיף להניח אותה בצד, לא לסחוב אותה על הגב כי זה גורם לכאבים עזים. המלחמה היא של שנים והיא נוגסת בכל חלקה טובה בה. הגיע הזמן לסלוח, הגיע הזמן לסלוח לעצמך. את לא בחרת להיות חלק מקבוצת אנשים אלו. לא בחרת שיחנכו אותך כפי שחינכו, לא בחרת שיפגעו בך במשך כל כך הרבה שנים וגם אם זה רק במילים או בחוסר מילים. את שונה וטובה יותר. אל תיתני להם לרפות את ידיך. תסלחי לעצמך שאת עדין נעלבת ומחכה שהם ישתנו ויתנהגו אליך אחרת. לצערי זה כבר לא יקרה. את צריכה לדאוג לעצמך. תסלחי לה לילדה שיצאה מהבית בלי כלום ופילסה את דרכה לבד. רק בזכות מי שאת הגעת לאן שהגעת. יש לך משפחה והרבה מאוד חברות טובות שהן משפחה חלופית לא רעה בכלל. במשך שנים המשפחה שלך וההתנהגות שלהם כלפיך משמשים לי כמראה למשפחה שלי. אף פעם לא חשבתי שהמשפחה שלי מושלמת, היא לא. אנחנו גרועים במשפחתיות. רבים, צועקים, מקנטרים אבל אין כמו להתבונן על משפחות אחרות ולהבין מה באמת חשוב. אמא שלי שהייתה רחוקה ממושלמות לימדה אותנו דבר אחד חשוב. אפשר לריב ואפשר להגיד הכל אחד לשני אבל אחר כך ממשיכים הלאה, לא שומרים טינה. כל אחד תורם את חלקו כפי יכולתו אבל האהבה שווה לכולם.
יום כיפור הוא יום אחד בשנה. צריך להתנהג כמו בנאדם כל השנה ולא לחכות רק ליום הזה. חשבון נפש אישי ומשפחתי אפשר לעשות תמיד. גם לסלוח אפשר כל השנה. סליחה עצמית חשובה לא פחות. מי ייתן ובשנה החדשה נהיה פחות שיפוטיים ויותר סלחניים למי שהכי חשוב, לעצמנו.
ספטמבר 2021