אחד הטרנדים הכי חמים בתקופה האחרונה היא עגלות הקפה הצצות בכל מקום כמו פטריות לאחר הגשם. המקומות הכי חמים לעגלות למינהם הם כל מיני חורים שפעם מקסימום היה מגיע לשם גזלן בסיוריו אחרי חיילים. ברשתות החברתיות יש קהילות שלמות של אוהבי הטרנד. "קהילת עגלות קפה של ישראל", עגלת קפה", "איפה אוכלים", "קהילת פודטראק" ועוד רבות וטובות אחרות. הטרנד הזה של פודטראק או קופיטראק יצר מצב שכל זב חוטם בכל ס"מ מרובע פנוי פותח איזה עגלה עם קפה וכמה עוגיות וכולם נוהרים לשם. יש דוכנים הגיוניים ויש אחרים שמנצלים את המומנט ופושטים לך את העור. בעלי העגלות הבינו את הישראלי המצוי. בכל יום חופש או שבת שמשית הוא וזוגתו יוצאים לטיול עם המכונית החשמלית המפונפנת שלהם לטייל בנופי ארצינו. בהגיעם לקצה הפיסטין הם מתיישבים ליד הפודטראק שותים קפה במחיר תל אביבי, קצת צילומים ומיד העלאת התמונה לסטורי עם הנוף, המכונית ומשפט אלמותי בסיגנון "הקפה הכי טוב ever, ממליץ!". כל חבריו של הישראלי המצוי נוהרים אחריו וכך נולד המסע הארצישראלי בעקבות העגלה. מודה שגם אני פותחת ומחפשת, בכל זאת זה הכי פשוט, לא צריך לחשוב יותר מידי.
ככה הגעתי לעגלה כזו ליד נהלל וגם בדרך לבאר שבע, היה נחמד עד מאוד. השבוע החוויה הייתה קצת אחרת ובעקבותיה אני ממליצה לפתוח קבוצה שנקראת "עגלת קפה או דירה למשתכן". או דירה או קפה אי אפשר גם וגם. סיפור שהיה כך היה, הגעתי לעגלת קפה שחושבת שהיא יותר מזה. המיקום נחמד באמצע מושב עם אווירה פסטורלית. עגלה שמוכרת אווירה במחיר מופקע. בית קפה לכל דבר ועניין עם שירותים בבנין סמוך (היה נעול) והרבה שולחנות וכיסאות מתחת לעצי אקליפטוס מבוגרים עם קיני דררות מרובים. הקפה היה טעים אבל אין סיבה בעולם לשלם את הסכום ששילמתי על שני קפה, בייגל וכריך לא גדול. אני לא רוצה להישמע קטנונית ואולי זקנה שמקטרת על מחירים אבל מעגלת קפה אני מצפה למחירים יותר הגיוניים מאלו שאני משלמת באמצע תל אביב. אז מה אם זה הטרנד הכי חם בשוק עדין זה בסך הכל עגלת קפה עם הרבה טבע מסביב.
ישבנו מתחת לעצים ומיד הגיע חתול פחיסט והתיישב עלי. יש לי רומן ארוך עם חתולים. אימא שלי אהבה חתולים בצורה אובססיבית והנחילה לנו את האהבה הזו. עד לפני מספר שנים גם אני גידלתי חתולה יפה עם אפס איי קיו. מאז שהיא הלכה לעולמה לא הכנסנו עוד חתול לביתנו. כשנקלעת לי ההזדמנות ללטף חתול אני מיד קופצת עליה. ישבתי שם בשמש החורפית עם חתול על הבירכיים ושנינו גרגרנו מהנאה. הוא ברעש ואני בשקט שלא ישמעו ויחשבו שאני מהמופרעים האלו עם הפרעה נפשית שחושבת שהיא חתול. היה מי שניסה לגרש את החתול כי "לא כולם אוהבים חתולים". ידוע. האנשים מתחלקים לאוהבי חתולים או שונאי חתולים. אין באמצע, ממש כמו עם כוסברה וגויאבה. כמובן שהגנתי עליו בגופי ואף חלקנו יחד את הבייגל היקר להחריד. בסיום המפגש נאלצנו להיפרד והחנטריש פנה מייד למישהי אחרת ואפילו לא הסתובב אחורה וניפנף לי לשלום. זה היה סיפור של חורף לא יותר.
אווירה טובה הייתה שם למכביר, למזלי יש לי כבר בית אז לא נאלצתי לבחור. היה לי כייף להיפגש עם חברה טובה וחתול נחמד שלא שמר על קשר. יש עגלות קפה שוות יותר, אבל כלל חשוב לעצמי, היזהרי מטרנדים.
דצמבר 2022