אנחנו נלחמים כבר שנה שלמה, ובעצם במחשבה עמוקה יותר אנחנו נמצאים במצב מלחמתי די קבוע מאז הקמת המדינה. הצבא הוא חלק בילתי נפרד מחיינו וזה נכון לרוב העם היושב בציון. לצערי יש בינינו גם כאלו שלא ממש נותנים כתף ומשתתפים במאבק הכללי אבל זה לפעם אחרת. בכל אופן מאחר והחיים של כולנו נסובים סביב הצבא בכלל והשנה בפרט אין כמו לדבר בצה"לית מדוברת. הסלנג הצהלי השתרבב לשפה המדוברת שלנו. זר לא יבין זאת אבל לנו זה משהו שגור וברור כי כולנו חלק מהווסאח הזה (צ) ואם יורשה לי להגיד גם צהובים(צ).
בשבוע האחרון אני בהדממה (צ). לא חס וחלילה בשתיקה או בויפסנה אלא סתם בחופשה מאולצת מטעם העבודה. הדממה הינה מילה צבאית שלא הכרתי בעבר אבל היא השתרשה בשנים האחרונות ויש לה משמעויות לטוב ולרע כפי ששמנו לב ב7/10/23 . נראה שהצבא היה בהדממה. החלקים שלא הודממו היו עסוקים בשמירה על סוכות ביהודה ושומרון ולא איפה שבאמת הם היו צריכים להיות אבל גם זה לפעם אחרת. אז אני בהדממה ומרוצה כי אין כמו להיות בחופש גם אם לא טסים לחו"ל או נופשים באיזה מלון.
את השבוע הזה למרות תיכנונים על גבי תיכנונים של משימות ומפגשים וטיולים ועבודות יזומות שר החוץ ואני בילינו בעיקר בגימלים (צ). שבוע מתיש שנע בין חולי ושיעול ובין לבין מפגשים עם משפחה וחברים שזה בעצם סוג של פריסה (צ), כולם מביאים אוכל ויאללה קדימה לבלוס. הימים הראשונים של החופש היו סבבה ובילינו במפגשים ואכילה כיד המלך אבל אז נפלתי למשכב שממנו קמתי די מהר. הייתה הפוגה (צ) קצרה ואז שר החוץ נפל למשכב. כגבר מצוי הוא הולך בבית וגונח, מרחם על עצמו ומחשב כמה זמן יש לו עד שהוא יחזיר ציוד (צ). מאחר וזה לא יקרה בזמן הקרוב והוא ככל הנראה יחלים מהשפעת /קורונה/ וירוס רנדומלי אחר, רוב הסיכויים שביומיים שנשארו מהחופשה "נבלה" בעוד משימות שתוכננו לפי לו"ז צבאי מדוקדק.
במפגשים שהיו לנו השבוע עם חברים והמשפחה השיחות מתנהלות באופן די דומה והן תמיד, מה לעשות על המצב. כל אחד בתורו מספר על ההקפצה (צ) האחרונה קרי אחת האזעקות. בערב חג שני האזעקה תפשה אותנו בסוף הארוחה ו12 איש וכלב ישבו בממ"ד וספרו דקות. בשבת נסענו למפגש חברים במושב הצפוני בו גדלתי. באמצע הדרך הבנו שהאזור אפעס מופגז. לקחנו סיכון והתקרבנו לאזור שעל הכוונת ונהנו מכמה שעות של שקט. גם שם השיחות היו על מה יהיה, מתי זה יגמר ומה עם החטופים. ישבנו עם נוף הכרמל לפנינו, אכלנו כמו תמיד יותר מידי, ובסופו של המפגש התפזרנו. את המכונית החננו עם הראש לכיוון היציאה שזו למי שלא יודע חניה מבצעית (צ) לעומת חניה מנהלתית (צ).
הגענו הביתה ומיד עלינו על בגדי ב' (צ) כי היו לנו הרבה משימות בבית. רוב הבגדים איתם אני עובדת בחצר הן חולצות סוף מסלול של הילדים, כאלו שהם השאירו בבית ולי היה חבל לזרוק. חלק מהלו"ז היה לצבוע בלבן חלק מהסדנה שבחצר ובהפוגה בין החולי שלי לחולי שלו הצלחנו לעמוד בזה. הגינה שלנו התחדשה בעץ פיטנגו ואני זרעתי את כל הזרעים שקניתי בגן הבוטני. הספק לא רע בכלל יחסית למצב. כדי להרגע יצאנו עם חברים לפק"ל קפה (צ) וחייבת לציין שלפחות מבחינת מזג האויר יש שיפור ניכר.
היום יום שישי לא נותרו עוד הרבה ימים עד סוף החופשה. נראה לי שאני אעלה על בגדי א' (צ) אשאיר את שר החוץ גונח ומשתעל ואצא לי לאיזה סיבוב קניות קצר. חייבת לתת לנפש את מה שהיא זקוקה לה. מה שבטוח שאחרי שבוע כזה ארוך, מלא באירועים, מפגשים וחולי יהיה לנו הרבה מור"ק להעביר לדורות הבאים (צ).
אוקטובר 2024