היום היתה לי שיננית, החלק הפחות נוראי בכל הנוגע לרפואת שינים. מאז שאני זוכרת את עצמי אין ביני לבין רופאי השינים אהבה גדולה. הקפדתי במשך שנים ללכת רק לכאלו שמצאו חן בעיני והיו אמפטים למצוקתי אבל זה לא עוזר. כמה שאני מחבבת את שלמה (רופא השינים) ברגע שאני נכנסית למרפאה הכול נעלם. הילדים לא ממש מבינים את הרתיעה שלי מרופא שינים. מה הפלא, מאז שצמחה להם השן הראשונה שר החוץ הקפיד על גלחצ תיקני. שינים ובית שחי היו בפק"ל יציאה של הילדים מהבית. אני במקביל הקפדתי לקחת אותם לרופאת שינים עם גישה לילדים ולגז צחוק. שילוב קטלני שלא גרם להם לטראומה מיוחדת.
זכור לי שאחד הילדים תוך כדי שהוא מסתכל במראה מה הרופאת שינים עושה לו בפה מעיר לה שהיא מסתירה לו והיא שיתפה פעולה וניסתה לא להסתיר לו תוך כדי קדיחה.... למרות האומץ בילדותו הוא יצא הכי פחדן מכולם. מסתבר שפחד זה ענין נרכש ולא משנה כמה ההורים השקיעו בסביבה ידידותית ומלאה בגז צחוק. בגדול שלושת הילדים בילו מעט יחסית אצל רופא השינים כי לשמחתם לא היו סיבות מיוחדות לביקורים. אצל האורטודנט לעומת זאת שניים מהם בילו לא מעט. אותו הם לא סבלו ואני הסכמתי איתם, אבל מה לעשות שהיו עליו בקרות טובות והכי חשוב הוא היה קרוב. את האנטיפטיות שלו גילינו רק לאחר מספר פגישות כשהברזלים כבר היו על השיניים. לא נורא הם התגברו על החוסר נחמדות והשיניים יצאו פיקס.
אני עברתי חוויות אחרות לגמרי בכל הנוגע לשינים שלי. אני זוכרת שהלכתי יותר מפעם אחת לרופא השינים בסיום יום הלימודים, היתי לדעתי בכיתה א' והלכתי לבד!!! זיכרון אחר מאותה קליניקה זה את אימא שלי מתעלפת לאחר עקירה כנראה די טראומתית של אחת השינים שלי. שיני החלב שלי סרבו ליפול וצמחה לי שורה שניה של שינים ולכן היה צורך לעקור אחת אחת את השינים הסוררות שלי. היה גם גשר שגם לשם הלכתי לבד וכך זה המשיך. עד היום אני הולכת לרופא השינים לבד! ומשתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי. אני מקפידה קלה כחמורה בכל מה שנוגע לתור, ביקורת וביצוע טיפולים הכרחיים כי אני פשוט מתה מפחד מטיפולים יותר פולשנים. מה שלא מובן לי זה אייך לא המציאו תהליך שכרוך בפחות כאב? בחלומי אני רואה כדור פלא שבולעים ונעלמים אל תהום הנשיה ומתעוררים לאחר הכל. אבל עדין אין שינוי ומרדימים עם המזרק והמחט הענקית. אין קשר בין גודל החלק בגוף – קטן למדי, לכמות הנהי והבכי והכאב והפחד. נכון שיש כל מיני טכניקות חדשות שמפרסמים כל מיני ידוענים. באים בבוקר מורדמים ומקבלים פה חדש ויפה. לצורך כך אני צריכה למכור לא רק את הכיליה שלי אלא גם את הכבד שאליו אני באופן מוזר די מחוברת... זו עוד נקודה שצריך לדבר עליה - המחיר. מענין איזה לובי חזק היה לרופאי השינים שהצליחו להוציא את כל הטיפולים מסל הבריאות. גם ה"ביטוח" שיש לנו לא מכסה רבע מהעלות של טיפולים יותר רצינים שלא לדבר על סתם סתימה. בכל ישיבה על הכיסא הלא נוח בעליל במרפאה מעבר לפחד המצמית מהטיפול עצמו אני חושבת על המחיר הלא הגיוני שאני הולכת לשלם. הורים צעירים זה הזמן לפתוח חיסכון שינים לתינוקות שלכם. אתם הולכים לשלם ימבה כסף על החיוך של הילדים שלכם וזה לא נגמר. אני עדין משלמת לצאצאים שלי על כל טיפול וגם מזכירה להם ללכת. השיננית במקרה שלי פחות מטרידה אבל יש עוד הרבה טיפולים שמגיעים עם הגיל. השתלת שן (בד"כ ברבים), הרמת סינוס, כתר, גשר, הלבנת שיניים ועוד. גם אם כבר שברתם חיסכון ועשיתם טיפול 10,000 אף אחד לא מבטיח לכם שפה זה נגמר. בקיצור דיכאון.
נובמבר 2024