פעם גיל 60 ניראה לי גיל ממש זקן ומבוגר. פתאום מגיעים לגיל הזה ומבינים שזה לא בדיוק זקן. לשנים שחלפו אין כל כך משמעות מבחינת ההרגשה האישית. הזיקנה אינה קשורה בהכרח לגיל כרונולוגי אלא יותר להרגשה אישית. אנחנו בשלב שהרבה מהחברים סביבנו חגגו או יחגגו עוד רגע קט את ההגעה לשלב הזה בחיים. לצערנו הסגר טורף לכולם את התוכניות. קשה עד כמעט בלתי אפשרי לחגוג ברוב עם והדר במצב המתאדם והמסתגר שלנו. אם לא חוגגים אז אולי זה לא נחשב? המצב הזה גורם לשינוים בהרגלי הצריכה. בימים כתיקונם סביר להניח שהייתי מארגנת טיול ומסיבה. הודעות סודיות היו נשלחות בווטסאפ לחברים. הייתי מארגנת ארוחה באיזה פיסטין והילדים היו מכינים מצגת והפתעות. במקום כל זה התאספנו בבית רק המשפחה הגרעינית וחגגנו. יין טוב, ארוחה טעימה, מצגת וצחוקים. כייף. שר החוץ מעדיף שקט על חגיגות וצילצולים אבל אני לא שונאת, אז באוגוסט, נחגוג לשנינו יומולדת 60. יש סיכוי שעד אז הוירוס יכחד והשמים יפתחו. מחזיקה אצבעות, טפו טפו....
אנחנו מכירים מגיל 9, חברים מגיל 19 ונשואים מגיל 23 . מכירים אחד את הבפנוכו של השני. אנחנו יחד יותר מאשר לחוד והביחד שלנו טוב יותר מאשר אי פעם. נהנים לצחוק, לעשות שטויות לריב ולהתפייס, זר ואפילו קרוב, לא יבין. מתוך ההיכרות העמוקה הזו ולרגל הגיל המכובד להלן כמה מאפיינים חשובים של חתן השמחה. אחד הדברים הכי אהובים עליו היא הכנת רשימות. לאו דווקא רשימה לסופר שגם היא חשובה אבל זה בקטנה. רשימות לכל דבר, גדול כקטן. משפצים? נוסעים לטיול? מארגנים ארוחה? לוקחים את הכלבים לחיסון? מיד נשלפים העט והדף או לחילופין המחשב או הנייד ורשימה חדשה יוצאת לדרך. עצים רבים נכחדו והררי אקסלים נכתבו במהלך ה60 שנה האחרונות. מה שמדאיג הוא שהילדים קיבלו את הגן הזה ממנו. גם הם רשמנים. מאפיין נוסף ומשמעותי היא הפנקת. מפנק את כולנו, אותי ואת הילדים. קפה למיטה, סנדביצ'ים לעבודה, ארוחות מושקעות, קניות לילדים. רוצה שכולם יהיו מאושרים. רק לפנק לפנק לפנק. תקנאו. תיקונצ'יק- שונא את זה, אבל לוקח את ארגז הכלים (שבד"כ גם נפתח ומתפזר), מקלל קללה עסיסית (ראשונה מני רבות) ומתקן. התיקון לא תמיד מדויק אבל למי אכפת. יש לנו וילון שתלוי עקום. מספר חורים בתקרה ממש ליד הלוסטרה קלמרה ובל נשכח את הראוטר עם החוטים המשתלשלים באמצע הבית אבל זה לרשימה אחרת. גנן לעת מוצא – אחראי בלעדי על הגינה. מת על העצים והצל והירוק. שומר בקפדנות על משטר טיפולים בגינה. מנקה באגרסיביות, משקה בלי רחמנות ומתפלא למה הצמחים מתפתחים חצי קלאץ'. רוצים לגרום לו אושר תחמיאו לו על הגינה, מת עליה. אחד החלומות שלו היה חדר עבודה עם חלון לגינה. בשיפוץ האחרון החלום התגשם וזה החדר הכי אהוב עליו בבית. כל הקיר הקדמי – זכוכית. הגינה ממש בתוך הבית. אושר גדול. קניות - שר החוץ (ומכאן כינויו) הוא הקניין הכימעט בלעדי של המשפחה. יושב בבוקר בגינה עם כוס קפה והכלבים, מכין רשימה מסודרת של כל המטלות המתוכננות כולל מה שצריך לתקן ויוצא לדרך. גם בימי הקורונה הוא מחרף את נפשו ויוצא לקניות וסידורים, כל זה כמובן מתוך דאגה לכולנו. הוא סומך רק על עצמו. מרוב קניות לא חסר בבית דבר. נהפוכו. הילדים עורכים קניות במזווה שלנו. הסגר הקרוב הוא כלום אנחנו נשרוד גם מצור ארוך. יש עוד הרבה מה לכתוב ולתאר אבל קצרה היריעה מלהכיל.
הקורונה דוחה את המסיבה אבל לא את החגיגה. הגיל מה לעשות כבר מזנב בנו. הגענו לגיל המסוכן אבל נוגדנים לקורונה כבר יש, אז אשרינו וטוב לנו. מה שצריך עכשיו זה להנות והרבה. לזכור שקשה לדעת מה יום המחר צופן בחובו ולכן חייבים לחגוג את היום. בנזוגי האישי, שר החוץ שלנו הגעת לגיל שאפשר להתחיל אז יאללה. מזל טוב.
ינואר 2021