בסוף שבוע האחרון היה חורף, אמיתי. כבר ביום חמישי השמיים התקדרו. ברדיו כל רבע שעה הודיעו 'הנה זה מתקרב', 'ממטרים החלו בצפון'. נכנסנו לכוננות ספיגה. יש להם בתקשורת יכולת להכניס את כל המדינה למצב של כוננות ולא משנה מה הסיבה. אז ירד גשם אז מה? הרי אנחנו לא עשויים מסוכר והבית לא יתמוטט מקצת גשם. ככה חזרו ואמרו אצלי בבית. אחרי כל ההכנות החזאים לא אכזבו והוא הגיע. ירד ממש מבול. הרגשנו חורף. חיפשנו את המטריות. אחת מיד הלכה לפח. כבר בחורף הקודם היא הייתה הרוסה. לא יודעת למה שמרתי אותה. מזל שיש עוד שתיים מתפקדות. אחד המעילים כבר היה במתלה למטה אבל למרות הגשם לא היה קר. נעליים זו בעיה יותר מאתגרת. מרוב נעליים חלקם מאוחסנים מתחת ל"תלויים". עכשיו צריך להתכופף ולהוציא אותם. צריך להחליף בין הסנדלים למגפיים. עשיתי חצי עבודה, שלפתי זוג אחד. למחרת שלפתי עוד זוג ועכשיו יש ברדק של סנדלים ומגפיים. מתי שהוא לא תיהיה ברירה אלא לסדר את הברדק הזה.
במשך חמש דקות הרגשתי שימחה על בוא החורף. מיד כשחלפו חמש הדקות חזרו ועלו בי הרהורי איבה. מאחר וכבר הכרזתי על חוסר אהבתי לחורף החלטתי שזה מצריך חשיבה חיובית. מיד החלטתי לערוך רשימת בעד ונגד. בטוח שיש דברים טובים בחורף וזה הזמן להאיר עליהם עם הפנס. רשימת הנגד התמלאה במיידי. מלבד הנתונים הרגילים של גשום, קר וקודר יש עוד סיבות לא לאהוב את החורף. אחת מהסיבות היא הבוץ. הכלבים מכניסים את כל הגינה הביתה. על החולצה הלבנה שלבשתי הופיעו סימני רגלים של כלב א ועל הספה סימני רגלים של כלבה ב. אושר צרוף. בכניסה לבית הופיעו סימני הקרוקס של שר החוץ. מלבד כיעורם הן גם משאירות סימנים על הרצפה וזה למרות ה"ניגוב" בשטיח הכניסה. הגשם מבשר את עונת 'הסמרטוטים בכל אחת מהכניסות לבית'. יש שלוש כאלו. הסמרטוטים, להלן מגבות ישנות שאני אוגרת בדיוק למטרה הזו, מונחות כלאחר כבוד בכל כניסה. המטרה היא שכל מי שנכנס, אם על ארבע ואם על שתיים ינגב רגליים. חוץ ממני אף אחד לא מנגב רגליים וגם לא רואה את הסימנים על הרצפה. ראיית הסימנים על הרצפה היא תכונה שיש רק לאנשים מאוד מיוחדים. אני אחת מהן. שר החוץ לצערי הרב סובל מעיוורון סימנים.
מעילים יכולים להיות בשתי הרשימות. מצד אחד זה אומר שקר וגשום ומצד שני אני אוהבת מעילים. קונה ללא קשר לעובדה שבישראל החורף לא ממש חורפי. עכשיו הגיע שלב הבעד. בשלב הזה מככב החמין. מכינים אותו רק כשהתנאים מבשילים ומתאימים. חובה תנאי חורף. אני כבר מתכננת את ארוחת החמין. עוד סיבה חיובית היא טיולי טבע שיכולים להתקיים רק כאשר הטמפ' יורדות. בקיץ אני מסתתרת מהשמש ומהחום. בחורף הטבע מתמלא בירוק ובפריחה והשבתות מתמלאים בטיולים נהדרים. בטבע מוצאים חלזונות והם עוד סיבה בעד. מאז ילדותי הם מרתקים אותי. נהגתי לאסוף אותם בדליים ואח"כ לעקוב אחריהם בגינה. הגשמים הם הסיבה להתעוררות של היצורים הדו מיניים האלו. בשבת בין גשם לגשם מצאתי חילזון אחד שמנמן שטייל לו בנחת על השביל. הוא לא הבין שהוא בסכנה. ממש לפני שמישהו ימחץ אותו נחלצתי לעזרתו והעברתי אותו לגינה שליד. השבילים התמלאו השבוע בגוויות חבריו. אני מתנחמת בקרמבו שגם הוא מופיע רק בחורף. אני מעדיפה מוקה.
לצערי נראה שהחילזון התעורר מוקדם מידי. החורף הסוער חלף עבר לו ומזג האוויר שב ומתחמם. המחשבות על החמין נדחות והמעילים חזרו למקומם. מזל שעוד לא הוצאתי את הפוך מהארון. אז נכון שקריר אבל זה עדין לא חורף אמיתי. לפי רשימת המחשבות החיוביות שלי נראה לי שיש מה לדבר בנושא אהבת החורף. יחד עם זאת צריך יותר מרשימה חיובית לשנות רגשות איבה ותיקים כל כך.
נובמבר 2021