החורף נחת עלינו ומסתמן שהגיע הזמן להתלבש על הארון. מונח מוזר, להתלבש על הארון. כמה מוזר ככה מוצדק. כשמסדרים את הארון צריך למדוד הרבה בגדים. מכאן שבעצם לובשים את הארון או בפולנית מדוברת אין ברירה צריך להתלבש על הארון. אין מצב שמישהי זוכרת כל מה שיש לה בארון. הארון מסתיר בתוכו אוצרות בלומים לצד הכחשות וחוסר יכולת להיפרד. אם הייתי רוחניקית הייתי מציינת כמה זה טוב לנפש לאוורר ולסדר את הארון. להיפרד מבגדים ישנים ולפנות מקום לחדשים. עם הסיפא של הדברים אני בהחלט מסכימה. אין כמו ארון ריק למחצה כדי לגרום לי לצאת למסע קניות..... לגבי התחלת המשפט אפשר להתווכח. אני לא רוחניקית גדולה ונראה לי שאוורור הארון לא ממש ישפיע על הנפש שלי. מה שכן מיד כשארובות השמים נפתחות אני מתחילה לזוז באי שקט ועד שאני לא מתלבשת על הארון אני לא נרגעת.
כשהיינו ילדים ההחלפה מקיץ לחורף היה טקס שממש חיכינו לו. כשהחורף היה זוחל ומגיע היינו מתחילים למשוך בגדים מהאחורה. אין ברירה צריך בגדים מחממים. אחרי שהחרבנו את הסדר בארון אמא הייתה נכנעת. שלבי טקס ההחלפה היו ברורים. אנחנו שפכנו בהנאה רבה את כל תכולת הארון על המיטה ואמא קיפלה. השלב השני היה המדידה הגדולה. לא היה בגד קייצי או חורפי שלא מדדנו ובדקנו. מתאים או לא מתאים, ישמר לעונה הבאה או אין סיכוי. חלק מהבגדים, אייך לא, עברו לערימה של הלִמְסור. הפרידה הייתה מהולה בשמחה ועצב.
המסורת של להחליף בין קיץ לחורף ובחזרה המשיכה גם כשבגרתי ועזבתי את בית הורי. אמות המידה שלי לסידור הארון קצת שונים משל אמא שלי אבל הבסיס דומה. בילדותי טקס ההחלפה התרחש פעמיים בשנה. עכשיו בלית ברירה ובהתאם למצב הארון מבצעים את הטקס מספר רב של פעמים. עונות השנה הן רק התירוץ ולא הסיבה.
לארונות יש תכונה כזו שלא משנה מה גודלם הם אף פעם לא מספיקים לכמות הבגדים שיש. בלית ברירה מבצעים השתלטות עוינת על מדפי הבנזוג. הוא לא צריך יותר ממדף אחד וגם זה יותר מידי. כאשר גם המקום הזה כבר לא מספיק והארון מתפוצץ, מגיעים למסקנה, שאין ברירה והגיע הזמן לטקס ההחלפה. צריך לפנות מקום. יש קריטריונים ברורים. גודל (שיסגר על הבטן), צפיפות (שלא ילחץ), אופנה (לא ממש איכפת אבל מידי פעם זורקת בגד מ 1972...). הבעיה מגיעה כשמגיעים למעילים. מודה, יש לי קטע עם מעילים. אוהבת עד מאוד. אולי יש לזה קשר לשנאת החורף שלי. אני אוגרת ואוגרת עד שאין ברירה ואז נפרדת בצער רב. בעיה נוספת מתחבאת במדף העליון של הארון. שם שמורים האוצרות. בגדים שאני מתקשה להיפרד מהם. אולי יום אחד אמצא להם שימוש. סידור המדף העליון מצריך סולם וסכין מנתחים. השבת הולך להיות גשום וקר. זמן אידאלי לטקס ההחלפה. אני אתלבש על הארון. אמדוד את כולו. אמצא בגדים ששכחתי מקיומם. סביר להניח שהם יעברו לערימה של הלִמְסור. לגבי המעילים מזל שיש מבצע בעבודה שאוספים מעילים לתרומה – אני בטוחה שאמצא מעיל או שנים למסור, או שאולי בעצם לא......
נובמבר 2020