החורף החורפי הזה שנחת עלינו, מעלה לחלק מאתנו את מפלס הנהי. במשך שנים התבכיינו שיש בצורת ולא יורד מספיק גשם, שהכנרת מתייבשת ושצריך לחסוך במים. אפילו אני כתבתי על כך שאין בכלל חורף אלא רק סתיו ואז הוא הגיע במלוא עוצמתו ובנחישות אין קץ (שמא הוא קרא את הקטע שלי על הקונספציה השגויה?) הוא כאן ולא מראה סימנים שהוא הולך. האמת לא לחורף הזה פיללתי, למען ההגינות אני לא מאוהבות החורף. הבעיה היא שאינני יכולה לשכוח את פניה המתפוררות של הדוגמנית ואין מצב שהיא לא תחלים בגללי.
אז הוא כאן החורף האמיתי וכמו בכל מצב שונה מהנורמה ולעיתים אף גם בנורמה, מיד כל הנשמות הטהורות ואני ביניהם מתחילות לקטר. כולם מכירים את הקיטורים הקבועים כמו, לא באמת רצינו חורף כזה, למה אי אפשר גשם בלילה ושמש ביום, מה זה הקור כלבים הזה ועוד משפטים מלאי אוי ואבוי מאותו בית יוצר. באמת קור זוועה. כבר שכחתי שיש דבר כזה. כל החורפים האחרונים היו כמו סתיו בארצות קרות, אולי אפילו לא סתיו, יותר אביב או קיץ. 10 מעלות רבותי זה קור אמיתי, טוב לא כמו בקנדה ששם זה אולי תחילת הסתיו.... מאחר וכך צריך להתלבש בהתאם. מיד יצאתי לחפש את מלאי סוודרים שלי. פעם היו לי מלא וגם לבשתי אותם. הם לא חיממו רק את הארון כמו עכשיו. מאז שינוי הטמפרטורות העולמי והאישי אין אצלי כלל ועיקר, ביקוש למלבוש הזה אבל כמו כל פולניה שמרתי למקרה שאזדקק להם. כמובן ששמרתי ממש קצת (מי מאמין לי?). טיפסתי לקומה הגבוהה בארון והורדתי את ערימת המחממים והעברתי אותם במהירות למכונת הכביסה. בכל זאת הם צברו אבק שם למעלה, לא זכור לי מתי לבשתי אחד מהם בפעם האחרונה. לאחר ייבוש ריחני הם עומדים להם מיותמים במדף נמוך בארון ומתחננים שאלבש אותם. לבשתי את אחד מהם השבוע והיה נחמד ואפילו חמים אבל באמצע היום למרות הטמפ' הקיצונית פתחתי את החלון. ככה בקטנה שיכנס משב רוח ויעשה לי נעים. בערתי. אחרי החוויה הזו הסיכוי שאגיע לאחרים קלוש ביותר. אני מתנחמת בהדלקת המזגנים בבית ולמען האמת זה די נחמד. הקור החודר נעצר בפתח הבית ולנו נעים וחמים בפנים, כל זה בלי לשכוח שאני יכולה לשלוט ברמת החימום. עם כל ה"טוב" הזה של קור וחום ובגדים וסוודרים ומעילים שלהם אייחד תשומת לב אישית מתווסף עוד משהו – דליפות.
כן הבית שלנו שכבר אינו צעיר מתחיל לגמגם ולפספס, ממש גריאטרי. כאשר אין חורף ויש פה ושם גשם, הדליפות לא מורגשות אבל במבול של השבוע האחרון פתאום מגלים את חולשתו של הבית. מי שבדיכאון מהדליפות הוא שר החוץ. כל פעם שאני מרימה את קולי בזעקת שבר על דליפה חדשה הוא נאנח. אז על מה מדובר: יש דליפה מהתקרה של חדר שירות במספר נקודות, יש דליפה מחלק מהחלונות, הם לא עומדים בכמות הגשם, ודליפה חדשה מהתקרה באחד מחדרי הילדים. למרות שיש לנו גג רעפים המים איכשהו מצליחים להגיע לאזור של החור (הסגור יש לומר) של המזגן המרכזי מפעם. טיפ טיפ טפ מחאו כף אל כף ישר על הפרקט. מזל שהיום זה החדר של ההליכון, לא נראה לי שאכפת לו. בצר לי ובייאוש לי בדקתי את תחזית מזג האוויר והריני לבשר לכולם שיש לנו עוד שבוע גשום ואז השמש חוזרת לחיינו. יש צפי לחזרת ה 20 מעלות ואני מאושרת. את כל הנזקים נצטרך לתקן בקיץ כי ידוע שרטיבות בסדר גודל כזה צריכה להתייבש. אז ישראל מתייבשת? כבר לא, עכשיו זה הפוך הבית רטוב ואני מחכה שיתייבש כבר.
פברואר 2024