כל הילדים שלי בעת ובעונה אחת עוברים דירה. שלושתם כבר מזמן לא גרים בבית. באופן מפתיע וללא תיאום התברר לנו שאנחנו עומדים בפני שלוש העברות דירה. מי ישמע, אפשר לחשוב שאנחנו מעבירים את הדירות על גבינו. אז זהו שבנתיים במעבר הדירה הראשון מהשלושה זה מה שקרה. הבת המועדפת (והיחידה) עברה לדירה שכורה חדשה. ההחלטה שלה להיפרד מהשותפות ולחפש דירת חדר הייתה קלה ומהירה. הביצוע לקח קצת יותר זמן אבל היה שווה. המילה דירה מתארת משהו הרבה יותר גדול ממה שהיא באמת שכרה. מדובר על דירת חדר פיצפונת עם גלריה. זהו. קטנה ומקסימה לעומת הגרלוחות שראינו בחודש האחרון. היה "מאיר עיניים" לראות איתה את דירות החדר להשכרה בתל אביב. אחת ללא חלונות. עוד אחת מיועדת להריסה וככה גם נראית.. אחרת מעל רחוב סואן עם חלון בגודל של סיכה וסורג ועוד כהנה וכהנה.. אין ספק שבעלי הבתים בתל אביב יודעים לקחת כל כוך טחוב ולהפוך אותו לנכס מניב. הרבה מניב. האתגר בהעברת הדירה היה לארוז חדר אחד ולהעביר לחדר אחר. על פניו נשמע פשוט אבל מסתבר שלא. יש פה בטח איזה אלגוריתם מסובך שמסביר אייך מחדר אחד יצאה כמות ציוד שחלק גדול ממנו העברנו לדירה החדשה, עוד כמות זהה חזרה הביתה אלינו ועוד כמות קטנה קנינו כדי להתאים לגודל המיוחד החדש. לא הגיוני הכמויות האלו. העציצים הועברו בזהירות יתרה, חלק מהם חולקו לחברים ואחרים אייך לא, חזרו אלינו. שר החוץ קדח חורים ובנה ארונות. . המעבר היה מדירה בקומה ראשונה לדירה בקומה שנייה עם מספר מדרגות של קומה שלישית. פיתחנו שיטה של העברת הציוד מיד ליד כדי לחסוך טיפוס מיותר. בסיום ההעברה סבלנו מהתכווצות שרירים במקומות מוזרים...
סיימנו להעביר ומה שנותר זה רק "קצת" השלמות. נסענו אמא ובת לאיקאה. החנות הוקמה לדעתי בדיוק לצורך הזה. אומנות הפיתוי, הפתרונות וההשלמות. מדובר בחוויה מעולם אחר. החניה באיקאה תמיד מלאה. לא משנה באיזה יום ובאיזה שעה מגיעים. מה אף אחד לא עובד? מה כולם עברו דירה וצריכים שטיח/פח/ מתלה/ מגבות/עציצים? נכנסים לחנות ומיד עוברים לעולם אחר. חדרים חדרים מסודרים בשלל סגנונות כשבכל חדר יש משהו שרוצים. מתיישבים על הספות ומחכים לקפה, רק שהוא לא מגיע. מוצאים שם רעיונות ופתרונות וזה עושה חשק להחליף את הקיים. לא שהייתי קונה כל דבר אבל בהחלט יש שם דברים שמוצאים חן בעיני. כן אני מודה יש דברים באיקאה שאני אוהבת וגם רוכשת. אין מצב להיכנס לשם ולצאת בידיים ריקות. זה חובה, גם אם זה רק מספרים או מפיות. משתרכים עם כל האנשים לפי החיצים שעל הרצפה ועוברים מהחדרים לסלונים למיטות לשידות וכך הלאה. לא מפספסים אף כוננית או ארון. בסוף מגיעים למטה לחלק הפרקטי. שם מתחילים באמת להעמיס. והעמסנו. מזל שהדירה כל כך קטנה שאין מקום ליותר מידי.
לפני קצת פחות מ 40 שנה עזבתי את בית הורי. שר החוץ ואני שכרנו דירה בהדר שבחיפה. כמו רוב הדירות בהדר היו שם מלא מדרגות ושכן אחד נירגן שגר מתחתינו. כל פעם שהיה קצת רעש אצלינו הוא היה דופק עם המטאטא בתקרה. אספנו רהיטים וציוד לדירה מכל הבא ליד. רוב הדברים קיבלנו בירושה מפה ומשם אבל עדין היה צורך בהשלמות. אז לא הייתה איקאה, אבל הייתה חנות אחרת יחסית חדשה בצ'ק פוסט. נדמה לי שקראו לה יוניברסל. הסתובבנו אמא ובת וקנינו ציוד לדירה החדשה. באופן מפתיע אני עדין משתמשת בקערה אחת שקנינו אז.
מעבר דירה הוא אירוע לא פשוט. אירוע סטרסוגני שיכול לגרום להורים לתעוקה בחזה. הסיבות לכך רבות: מאמץ פיזי (אנחנו כבר לא צעירים). התמודדות עם ציוד שחוזר הביתה ואסור לזרוק אותו (אלוהים עד מתי). התרגלות לכתובת אחרת (איזה מזל שיש ליד הדירה החדשה בית קפה ממש נחמד). בקיצור למעבר הדירה של הילד הבא קבענו סוף שבוע ארוך באילת. אנחנו נגיע רק למיקצה השיפורים הסופי.
אפריל 2021