השבוע קרו לי שני אירועים שגרמו לי למחשבות עמוקות. הראשון התרחש בעודי מתעוררת בבוקר מהשינה , ממש תוך כדי קיטורים למה צריך לקום חשתי שהגרון כואב לי. כיאה לפולניה מקצועית מיד התחלתי לחלק את הירושה. מה אעביר לבת, מה לבנים ואייך שר החוץ יסתדר. כמובן שכבר היה כעס ומדון כלפי מי שתתפוס את מקומי, בקיצור סוף העולם. אחרי שנשמתי ובדקתי שאני עדין כאן נזכרתי שהקורונה הולכת ונעלמת. לא כל צינון או כאב גרון משמעו בידוד וסכנת חיים. הבעיה היא שאני וכנראה עוד רבים וטובים נמצאים במצב של פוסט טראומה מהמחלה הבילתי הזו. עד לא מזמן כל מי שכיחכח בגרונו חטף קיתונות של זעם ועצבים ונשלח כלאחר כבוד רחוק אל הכפור עד יעבור זעם. אם אתה לא בריא עדיף לך להתרחק, ממש כמו בסיפורים על האסקימוסים ששולחים את הזקנים שלהם למות הרחק מכולם. בשנתיים האחרונות עברנו טלטלות רבות בעקבות הווירוס העקשן הזה ועכשיו הוא גווע לו לאיטו והופך להיות סתם שפעת. ממש כמו שטען או ניבא אותו פרופ מפוזר שכולנו צחקנו עליו. עברנו מסגר מוחלט להתעלמות מוחלטת. יש שמועה שעוד מעט גם הצוותים הרפואיים לא יצטרכו יותר ללבוש שבע שכבות מגן לפני שהם ניגשים לטפל בחולי הקורונה. התקופה ההזויה הזו מרגישה לי כמעט כמו ניסוי בבני אדם וזה מוביל אותי לאירוע השני שחוויתי השבוע.
שימו לב זה ממש מאורע היסטורי: ראיתי חצי פרק של האח הגדול!!!! מי היה מאמין שאני אתדרדר לגועל הזה. ללא כל הכנה מוקדמת התיישבתי בסלון ובלי משים הצטרפתי לצפייה ונדהמתי. קיבלתי הסבר קצר על הנפשות הפועלות, למה הם צורחים ועל מה הוויכוח. חייבת להודות שיש משהו מסקרן לרגע בלהציץ לחיים של אנשים אחרים, אבל לא מדובר כאן בחיים רגילים. מדובר בניסוי בבני אדם. בבקשה כפיים להסקת המסקנות החדה שלי. עד היום בכלל לא חשבתי על התוכנית הזו וביטלתי אותה בהינף יד כולל הבעת מיאוס על הפנים. עכשיו אני פשוט מרחמת עליהם. לא מצליחה להבין מי רוצה בכלל להיכנס לגועל הזה. האם שתי דקות של הופעה ברשתות החברתיות הן המוטיבציה להצטרף לניסוי הזה? לא מצליחה להבין. לוקחים חבורה של אנשים הזויים מראש ומכניסים אותם לצלחת פטרי. דרך המיקרוסקופ מסתכלים ועושים עליהם מיקרו מניפולציות ואז בודקים מה יוצא. רבים על אוכל, על סיגריות. אסור פלאפונים (אלוהים ממש קטיעת איבר ללא הרדמה) אסור לישון מעבר לשעות מסוימות. מזכיר את הספר בעל זבוב. כל דאלים גבר. בקיצור השבוע היו לי שתי חוויות שעל פניו לא קשורות אחת לשנייה אבל מסבירות מאוד את העולם המוזר בו אנחנו חיים. מצד אחד מחלה קשה שגבתה חיי אדם והותירה את כולנו רגישים לכל כאב גרון ומצד שני משחק ראליטי שדוחף אנשים לקצה על מנת לבחון מה קורה וגורף רייטינג גדול ביותר. מי שמאמין בתאוריית הקונספירציה יגיד שבהחלט יש קשר בין ההתנהגות בזמן המחלה והאח הגדול. את כולנו מניע מישהו או משהו ואנחנו ככלי משחק בידיהם. אני לא מאלו שמאמינים בתאוריות מהסוג הזה ובדרך כלל סומכת ידי על הרשויות. מה לעשות אני מהדור הישן ועדין יש בי אמונה בבני אדם. מי שקובע אייך העולם יראה זה כל אחד מאתנו. אני סבורה שתוכניות מהסוג של האח הגדול צריכות להיעלם מהעולם בדיוק כמו הקורונה. מדובר בניסוי בבני אדם מהסוג הנחות ביותר. רייטינג אינו מה שצריך לקבוע את סדר יומנו. אז נכון שיהיו מי שיבכו את אובדן התוכנית ההזויה הזו אבל לרובינו זה לא יזיז כלל וכלל. לכל המודאגים כאב הגרון עבר, הרכוש ושר החוץ חזרו אלי בריצה ומעכשיו אני אהיה יותר זהירה בצפייה לא מתוכננת בטלוויזיה. אני סמוכה ובטוחה שזו סגולה לאריכות ימים.
ספטמבר 2022